מנזר דפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המנזרים של דפני, הוסיוס לוקאס
ונאה מוני בכיוס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Daphni.jpg
פסיפס במנזר דפני - לידת ישו
מדינה Flag of Greece.svg יוון
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 4

דפני (יוונית: Δάφνι) הוא מנזר הנמצא במרחק 11 קילומטרים צפונית-מערבית מהאזור המסחרי של אתונה בצ'אידארי, דרומית לשדרת את'ינון. המנזר נמצא ליד יער הנושא את אותו השם על הדרך המובילה לעיר אלפסינה (Ελευσίνα).

במאה ה-5 נבנתה בזיליקה שחוברה לקיר ששוחזר והושלם תחת שלטונו של יוסטיניאנוס הראשון. המבנה שנוצר היה בצורת חומה מרובעת, שאורך הצלע שלה הוא 97 מטרים. כיום נותר מהחומה קטע בגובה 8 מטרים. המנזר הזה, שהתגלה במהלך סדרת חפירות ארכאולוגיות, ננטש במהלך הפלישות הסלאביות במהלך המאה ה-7 והמאה ה-8. רק בשנת 1100, בתקופת שלטונו של הקיסר הביזנטי אלכסיוס הראשון, שוקמו הריסות המנזר והכנסייה במקום נבנתה באותה תקופה.

המנזר עצמו נבנה על חורבותיו של מקדש לאל אפולו שנהרס בשנת 395. המנזר השתמש בעמודים היוניים שנותרו מהמקדש לצורך האכסדרה שלו; מבין העמודים הללו נותר רק אחד, כאשר האחרים הועברו ללונדון על ידי רוזן אלג'ין.

הכנסייה הראשית בנויה בצורת צלב בעל שמונה צלעות (אוקטגון) ומעליה כיפה גבוהה ורחבה, והיא דוגמה טובה לאמנות הביזנטית מתקופת המאה ה-11. בכנסייה יש אוסף פסיפסים מהתקופה הקומנניאנית[1] (1100 בקירוב). בכיפה נראים ישו השולט (פנטוקרטור) ו-16 הנביאים, וסביב הכיפה נראות סצינות הבשורה, לידת ישו באבוס, טבילתו ועלייתו השמיימה. באפסיס נראית מריה, אם ישו ומשני צדדיה המלאך גבריאל והמלאך מיכאל. סצינות נוספות מוצגות בזרועותיה של הכנסייה, ובהן כניסת ישו לירושלים, הצליבה, סגידת אמגושים, תקומת האדון לתחייה, בגידת יהודה איש קריות, הסעודה האחרונה והצגת הבתולה במקדש.

לפי אנציקלופדיה בריטניקה:

Cquote2.svg

אוסף הפסיפסים מייצג את היקום הנוצרי, והשפעתו נוצרת באמצעות שילוב סבוך של תמונות וארכיטקטורה. למעשה, החלל מתיך את הקישורים לתמונה גדולה אחת, שבה השליט, המהולל על ידי הנביאים המקיפים אותו, שוכן בכדור מעל קבוצת קדושים המאכלסים את החלק התחתון של החדר

Cquote3.svg

בכנסייה הייתה אכסדרה שבתקופה מאוחרת יותר נבנתה לידה אכסדרה חיצונית בעלת שתי קומות. בתנופת הבנייה הזאת נבנו מבנים נוספים כגון הרפקטוריום, תאים ובאר מים, והכנסייה קושטה בפסיפסים שתיארו את הדורמיציון של הבתולה מריה. ב-1205 המנזר נבזז במהלך מסע הצלב הרביעי. לאחר מכן היא ניתנה לנזירים הציסטרסיאניים ממנזר בלוו (Abbey of Bellevaux) על ידי אוטו דה לה רוש, דוכס אתונה. הנזירים הצרפתיים שיפצו את אכסדרת הכנסייה החיצונית, בנו חומה מסביב וביצעו שינויים נוספים עד שהעות'מאנים גירשו אותם משם והשיבו את המנזר למצב שבו היה ב-1458.

באופן הדרגתי הקלויסטר הרעוע הלך והתדרדר עד שלא ניתן היה לתקנו. המנזר פורק על ידי הרשויות העות'מאניות ב-1821, אך עבודת השחזור התחילה רק ב-1888. ב-1990 העניק אונסק"ו למקום מעמד של אתר מורשת עולמית. המנזר נפגע קשות ברעידת אדמה שהתרחשה ב-1999, והוא סגור בפני הציבור לצורך שיפוצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שושלת קומננה הייתה שושלת של קיסרי ביזנטיון שבתקופתה נחלשה האימפריה


דגל יוון
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ביוון

האקרופוליס באתונההאתר הארכאולוגי בוורגינההאתר הארכאולוגי בדלפיהאתר הארכאולוגי במיסטרסהאתר הארכאולוגי באולימפיה • האתרים הארכאולוגיים במיקנה ובטירינסדלוסהמרכז ההיסטורי, מנזר יוחנן הקדוש ומערת האפוקליפסה בפטמוסעיר ימי הביניים ברודוסהעיר העתיקה בקורפוהמבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקיהפיתגוריון וההריון בסאמוס • מקדש אסקלפיוס באפידאורוסמקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי • המנזרים של דפני, הוסיוס לוקאס ונאה מוני בכיוסמטאורההר אתוס