מנחם בורשטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Menahem Borstein.jpg

הרב מנחם בורשטין (נולד בשנת ה'תשט"ז) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בירושלים ורב בישיבת "מרכז הרב". לימד ומלמד בישיבות "אור עציון", "עטרת כהנים", "קרני שומרון" וישיבת "בית אל". מרצה במכללות הרצוג, מכון לב ועוד.

הרב בורשטין חבר בוועדות של משרדי החינוך והבריאות. את שירות המילואים שלו ממלא הרב בורשטין כמרצה מטעם הרבנות הצבאית וכחבר בוועדת הלסינקי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באורוגוואי והתחנך שם בישיבתו של אביו, הרב שלמה בורשטין, "ישיבת הרב קוק". עם עלותו ארצה בגיל 5 למד ב"מרכז שפירא", וב"תחכמוני" בחדרה. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבתו של אביו, ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה. לאחר מכן למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ולמד שם במשך שנים רבות אצל הרב אברהם אלקנה שפירא. במקביל למד גם אצל הרב מרדכי אליהו. בעל כושר לרב עיר מהרבנות הראשית לישראל. ערך מחקרים ביהדות, בפרט בתחומים המשלבים תורה ומדע.

בשנת ה'תש"ן הקים את מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על-פי ההלכה), המסייע לזוגות המתמודדים עם בעיות פוריות.

בשנת ה'תשע"א, לרגל יום העצמאות, קיבל הרב את אות ההצטיינות של חיל הרפואה על תרומתו כחבר בוועדת הלסינקי של צה"ל[1].

הרב בורשטין מתגורר בירושלים, נשוי לטובה, מחנכת באולפנת "צביה" בירושלים. לזוג 8 ילדים. אביה של רעייתו הוא הרב בנימין הרלינג, שהיה ראש בית המדרש הגבוה באלון מורה ונפל בקרב עם מחבלים בתשרי ה'תשס"א. אחותו של הרב בורשטין היא הרבנית אסתר, אשתו של הרב אליקים לבנון, ראש הישיבה הגבוהה באלון מורה.

לבקשת הרבנות הראשית לישראל, נרתם הרב בורשטין לפרויקט "תנועת בני נח", במסגרתו הנחה קבוצות של גויים שהחלו לקיים את שבע מצוות בני נח. בעזרת רבנים נוספים הוא הכין עבורם ספרי הלכה וסייע בהתארגנותם.

הרב בורשטין עומד בקשר עם פוסקים בולטים, הן מהציבור החרדי והן הדתי לאומי.

מכון פוע"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכון פוע"ה

בעקבות בקשתו של הרב מרדכי אליהו הקים הרב בורשטין בשנת ה'תש"ן את מכון פוע"ה. המכון מסייע, הן בצד הרפואי והן בצד ההלכתי, בכל תחומי הגינקולוגיה בכלל והפוריות בפרט. במסגרת המכון פועלים למעלה מעשרה רבנים המשיבים על שאלות באופן יומיומי ומכוונים את הפונים לרופאים מתאימים. הליווי וההכוונה ניתנים ללא תשלום.

פרויקטים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות התלויות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בורשטין עוסק בהנחלת לימוד המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו הוא הוציא תדריך לימודי בשם: "שמיטה - תדריך לימודי" (4 מהדורות). הספר כולל ביבליוגרפיה נרחבת בנושא השמיטה, גבולות הארץ, ביעור מעשרות, יובל ומצוות הקהל. הספר גם כולל פרק העוסק באמצעי עזר בהוראת נושא השמיטה: חוברות לימוד ועבודה, תערוכות, סיפורים, משחקים, קלטות, תוכנות מחשב, שקפים ושקופיות ועוד. בחלקו השני של הספר מובאים פסקי הלכה למעשה בהלכות שביעית. ההלכות מתייחסות גם להשלכות של "היתר מכירה".

היה שותף גם להקמתה של "האגודה להכרת הפירות במקורות ישראל", אגודה של בוטנאים, ארכיאולוגים, גנטיקאים, אגרונומים, רבנים ועוד, שהקימה, בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, בנק גנים לשבעת המינים באתר ה"סטף".

הריאליה במקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בורשטין ערך מחקר בנושא הקטורת שהוקטרה בבית המקדש. לצורך כך אסף צמחים שזוהו כסממני הקטורת. על מחקר זה זכה בפרסים של המחלקה לתרבות תורנית[דרושה הבהרה] וקרן הזיכרון לתרבות יהודית.

מחקרו נוסף שלו עוסק בצבע התכלת אשר היה בשימוש במקדש, ובו הצטווה עם ישראל לצבוע את ציציות הבגדים. לאחר מחקר של שנים פרסם את הספר "התכלת" (3 מהדורות). הספר עוסק בפרטי המצווה, תיאורי הצבע ומקורו (החילזון) לאורך הדורות, עד לחפירות הארכיאולוגיות האחרונות, כולל תהליכי ההתחקות, החיפוש והזיוף של התכלת. הספר מלווה תמונות צבע שצולמו מעל ומתחת לפני המים.

הרב בורשטין חקר גם את הצביעה בעזרת תולעת השני, השימוש בתולעת השמיר לחיתוך אבנים, מסורות בעניין שירת הלווים במהלך הדורות והדרכים לאיתור פרה אדומה. הוא עסק גם בניסיונות להתחקות אחר מקום הימצאם של כלי המקדש בארץ ומחוצה לה, ובשיטות השונות לגבי אבני החושן.

במסגרת פרויקט זה הוכנו שלוש ערכות הוראה הבנויות על מצגות: א. מסע החיפושים אחר הקטורת במקדש; ב. חשיפת סוד התכלת; ג. לאן נעלמו כלי המקדש.

לצורך פעילות זו הקים הרב בורשטין עמותה בשם "מכון שלמה" לחקר המקדש.

ארבעת המינים - הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בורשטין עסק במחקר ובהוראה של הצדדים הבוטניים וההלכתיים של ארבעת המינים. בסמוך לחג הסוכות הוא מקדיש זמן להוראה אישית בתחום זה, על מנת ללמד את השילוב המיוחד של הלכה ומציאות.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התכלת - הוצאת ספריתי-גיטלר, ירושלים תשמ"ח
  • שמיטה - תדריך לימודי, כיצד ללמוד וללמד ענייני שמיטה, ירושלים תשס"ח (מהדורה חמישית)
  • סוגיות אקטואליות במקורות היהדות - כ-250 חוברות שבהן מרוכזים מקורות רבים בנושאים שונים (רשימה נמצאת באתר מכון פוע"ה [1]).
  • שלמי יחזקאל - מאמרי המשגיח הרב ר' יחזקאל לוינשטיין והרב שלמה בורשטיין, עריכה, מקורות ותרגום - הרב בורשטין, ירושלים תשמ"ה
  • רחשי האילן - מאמרי המשגיח הרב יוסף לייב ננדיק, עריכה, מקורות ותרגום - הרב בורשטין, ירושלים [תשמ"ו]
  • (עריכה) דרכי טהרה - הלכות נידה מאת הרב מרדכי אליהו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון כהן, ‏ראש מכון פוע"ה - מצטיין חיל הרפואה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2011