מנחם בן

מנחם בן (נולד ב-31 באוקטובר 1948) הוא מבקר ספרות, משורר ופובליציסט ישראלי.

בן חיבר 12 ספרים, בהם ספרי ילדים, וכן את רב המכר "פלונטר". זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (1989) ופרס ברנשטיין לביקורת ספרותית (1999).

ביוגרפיה

בן נולד בעיר דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב (Dzierżoniów; לשעבר ריכבאך, Rychbach) בשלזיה תחתית שבדרום-מערב פולין בשם מנחם בראון. עלה לישראל בשנת 1949 וגדל ברמת גן. בימי לימודיו בבית הספר "אהל שם" הכיר את יורם ברונובסקי, לימים מבקר ספרות, מתרגם ועיתונאי, שהיה בשבילו דמות נערצת. בן לא השלים את בחינות הבגרות ובגיל 18 השתחרר מחובת הגיוס לצה"ל על רקע אי-כשירות נפשית. מאוחר יותר, בגיל 24, ביקש להיבדק מחדש, ולאחר ששונו סעיפיו בפרופיל הרפואי הצבאי שירת שירות צבאי מלא כמדריך ביחידת נ"מ. באוניברסיטה למד שנה אחת בלבד.

בגיל 12 החל לכתוב ב"מעריב לנוער", ובגיל 13 הפך לכתב נוער בשבועון זה. בצעירותו פרסם שירה, אך עיקר השפעתו היא כמבקר ספרות. בין היתר כתב ביקורת ספרים בשבועון הספרותי "משא" - מוסף הספרות של העיתון "למרחב" ומאוחר יותר ב"ידיעות אחרונות". פקד חוגים של אנשי ספרות כשנקשר למשוררים יאיר הורוביץ, מאיר ויזלטיר, יונה וולך ואחר כך נתן זך ובמיוחד דוד אבידן.

בגיל 16 התפרסמו שיריו בכתב העת "עכשיו" שבעריכת גבריאל מוקד, וזה תיארו במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" כ"ילד הפלא של השירה והביקורת העברית". ב-1967 יצא לאור תרגומו לפואמה "ארץ הישימון" מאת ט. ס. אליוט, הנחשבת לאחת היצירות החשובות בשירה האנגלית המודרנית. מאוחר יותר נודע כי תרגום זה היה, למעשה, עיבוד לתרגומו הישן של המשורר נח שטרן.‏ בין כתביו המוקדמים הקונטרס "צמה צנופה: כליל-סונטות" (הוצאת דגה תש"ל), סדרת שירים חושניים שלא כל חלקיה עונים על תביעות הסונטה המסורתית.

ביולי 1969 תוך כדי "טריפ" ל.ס.ד. הייתה לו ביחד עם המשורר דוד אבידן חוויה הלוצינטורית של אושר בלתי רגיל. כפי שהתוודה לא פעם, חוויה זו השפיעה עד כדי כך על חייו ויצירתו השירית, שהחשיב אותה כמעין לידה מחדש. בהמשך נעזר בהשפעת סמים כאלה בכתיבה היוצרת.

בן נשוי ואב לשישה ילדים. בשנת 2010 עבר להתגורר בנופים שבשומרון.‏

כתיבה ופרסום

לציבור הרחב יותר הוא נודע עם פרסום רומן המכתבים החושפני "פלונטר", ובו סיפור גירושיו בנישואיו הראשונים. הספר, שכולו מכתבים שכתב לגרושתו, כפי שנכתבו במהלך 11 ימים, טיפס באפריל 1979 לראש רשימת רבי המכר.

פרסם תריסר ספרים, בהם ספרים לילדים. זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (1989) ופרס ברנשטיין לביקורת ספרותית (1999). הופיע בטלוויזיה בתוכנית התרבות "המעגל הקטן" ובתוכנית הסאטירה "המחשוף" של גיא מרוז ויוני להב. בשנת 2005 החל לכתוב בעיתון "מעריב" טורים שבועיים העוסקים בביקורת תרבות וספרות, טור חודשי ובו סקירה של ספרים חדשים, ומעת לעת מאמרים בעמודי הדעות של העיתון.

במרץ 2009 השתתף בתוכנית המציאות "האח הגדול VIP" והגיע למקום השלישי בתוכנית הגמר, לאחר חודש ימים בתוכנית. בן קיבל תשומת לב רבה עקב התבטאויותיו והשקפותיו שעוררו את רוגזם של רוב המשתתפים בתוכנית. במהלך העונה השנייה הרגילה של התוכנית בשנת 2010, הגיש את התוכנית "שלום האח הגדול" ובה דן עם חברי פאנל ואורחים על המתרחש בתוכנית. בן הפך לחבר פאנל בתוכנית "שלום האח הגדול" כאשר שבה ללוות גם את העונה השלישית, בהנחיית גואל פינטו, והמשיך בתפקידו כאשר פורמט התוכנית הפך ל"דיבור ישיר" וליווה באופן דומה את המתרחש בעולם התקשורת, הבידור והאקטואליה. אולם ביוני 2011 הופסקה השתתפותו בתוכנית בעקבות התבטאויות הומופוביות חריפות.

מנחם בן מרצה במערכת החינוך לנער בהרצאה שכותרתה "אין שירה בלתי מובנת" ועם בתו אביגיל לילדים על "ספר הקוסמים".

עמדותיו

כמבקר ספרות בולט בן בהערצתו לשירתם של נתן אלתרמן ויונה וולך, שלדעתו נמנים עם גדולי משוררי העולם. הוא קורא להתפעלות נפשית בלתי אמצעית משירה, וממעיט בחשיבותם של כלים לניתוח ספרותי. בשנת 1993, לאחר שהתפרסמה ביקורתו על ספרו של יצחק לאור "עם, מאכל מלכים", בה ציין כי את הדברים הוא כותב רק על סמך קריאה של מספר עמודים מתוך הרומן, התפתחה תגרה פיזית בינו לבין הסופר.

במרוצת השנים, כשכתב במקומונים של "ידיעות אחרונות", ואחר כך בעיתון "מעריב", נהג לנצל את הבימה שניתנה לו גם כדי להביע עמדות נחרצות בנושאים שנויים במחלוקת שאינם ספרותיים גרידא, ובהם: גינוי הממסד הרפואי בכלל ומתן תרופות פסיכיאטריות בפרט, והבעת עמדות הומופוביות.‏‏ במקביל קרא להענקת אזרחות ישראלית לעובדים זרים בישראל, ולרפורמה מקיפה בלימודי התנ"ך – הימנעות משימוש במינוחים טכניים מסובכים לתיאור דרכו הספרותית של התנ"ך, ובמקומם לימוד הסיפור התנ"כי כפשוטו. בספרו "מי צייר את הרקפת?" שטח את משנתו הבריאתנית, הסוברת בהתאם לאסכולת התכנון התבוני, כי יופיו ושלמותו של הטבע שוללים את האפשרות שהתפתחותו הייתה ללא יד מכוון. מסיבה זו הוא הביע ביקורת על תקפות תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין, ונמנה עם מביעי ההתנגדויות לתורת האבולוציה החריפים בישראל. בן מחזיק בדיעה שאיכותו הספרותית של התנ"ך היא עדות לאלוהיותו, אך בו בזמן מביע איבה עזה ליהדות הרבנית ולועג לנוהגים על פי ספרות ההלכה האורתודוקסית.‏

כשהתפרסמו בעיתונות מאמריו בגנות ההגדרה הרפואית הסטנדרטית למחלת האיידס, ותיאור האופן שבו טיפל בבנו שאובחן כלוקה בסכיזופרניה מבלי לאשפזו ומבלי לתת לו תרופות,‏‏‏ הם עוררו תשומת לב רבה וזעם מצד הממסד הרפואי. בין השאר מתנגד בן בנחרצות למתן תרופות פסיכיאטריות וכדורי הרגעה. באחת מביקורותיו שנכתבו לאחר קריאת "סיפור על אהבה וחושך", העלה את ההשערה כי אמו של עמוס עוז לא התאבדה, אלא מתה כתוצאה מתאונה של נטילת כדורי הרגעה‏‏.‏

בראיון לתוכנית "פנים אמיתיות" ששודרה בערוץ 10 ב-17 ביוני 2011, קרא בן לחקיקה שתוציא את ההומוסקסואליות מחוץ לחוק.‏ דבריו עוררו מחאה שבעקבותיה בוטל הטור שלו בשבועון "רייטינג",‏ והופסקה השתתפותו בתכנית "דיבור ישיר" בערוץ 2.‏ בעקבות השידור הוסיף בן להתבטא בנושא ובין היתר כינה את עצמו "הומופוב גאה", וקרא לאסור על מקומות בילוי להומואים, אך גם סייג את דבריו, והבהיר שהצעתו אינה מתייחסת למי שכבר היה הומוסקסואל בעת אישור החוק שהוא מציע.‏ את הפרסומים אודות התבטאויותיו תיאר כ"דיבה איומה",‏ והכחיש חלק מהדברים שיוחסו לו.‏

ספריו

• אדרת הגפן, שירים, עקד, 1967
• צמה צנופה, כליל סונטות, דגה, 1970
• הים פלחים שקופים, שירים, עכשו, 1971
• פלונטר, רומן, ארלית, 1979
• שירים ואימוני שירה, הוצאת פרוזה / עתונספרות, 1980
• שירים חדשים, ירון גולן, 1986
• ספר הקוסמים, כתר הוצאה לאור, 1988
• אין שירה בלתי מובנת ומאמרים אחרים, ירון גולן, 1989
• ‫חגית בסירת הירח, סיפור בחרוזים לילדי הגן והכיתות הראשונות, ציירה מישל פרחי, ירון גולן, 1992
• תיק שירה, אחרית דבר דורון קורן, ירון גולן, 1994
• משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2006
• מי צייר את הרקפת?, ידיעות ספרים, 2008

לקריאה נוספת

• יאיר מזור, מבוכה לכאורה, כי מאחוריה חבוי שכלול שירי, על שירת מנחם בן, אפיריון 58, 1999.

קישורים חיצוניים

• הבלוג של מנחם בן באתר nrg
• מנחם בן באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• מנחם בן ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• נרי ליבנה, אני אוהב את המיץ המר הזב מן האמת, באתר הארץ, 08/10/08
• העברת טורו של בן לעמודים הפנימיים של מעריב, בעקבות אמירות שנויות במחלוקת.
• פרופיל בעתון העיר,27.3.2009
• על הרצאותיו בסל תרבות שטראוס
• מאמרי מנחם בן באתר נתן אלתרמן

על יצירותיו וכתביו

• אורי הולנדר, לאיזה מחנה משתייך מנחם בן - מחנה אנשי השיר או המחנה ההולך ומתעצם של מלכות ומלכי האמבטיה?, באתר הארץ, על ספרו של מנחם בן "משלמה המלך עד שלמה ארצי".
• רויאל נץ, איך והאם בכלל צריך לחקור את הנס של השירה, באתר הארץ, על ספרו של מנחם בן "משלמה המלך עד שלמה ארצי".
• פרופ' יוסף נוימן, תשובה למנחם בן, מאמר בשבח תורת האבולוציה.
• יוסי לוי, על אהבה, טיולים בשדות, ומריחואנה, באתר "נסיכת המדעים" - ביקורת על מאמרו של בן על הסכיזופרניה.
• תקציר ספרו "מי צייר את הרקפת?" סיכום מישנתו הדתית, ותפיסתו את אלוהים.
• דפנה שחורי, לא צריך דוקטורט בשביל זה, באתר nrg מעריב, 29 באוקטובר 2006

ממאמריו

• על "ארץ הישימון", וביקורת על תרגום חדש לשיר, nrg מעריב, 5 ביולי 2001
• מנחם בן, ביג בן: השביעייה של מנחם בן, באתר nrg מעריב, 11 ביולי 2008 - דוגמה לאחד הטורים השבועיים של מנחם בן
• מנחם בן, מנחם בן מוכיח לכם שיש אלוהים, באתר ynet‏, 30 באפריל 2008