מנחם כץ
הרב מנחם כ"ץ-פרוסטיץ (בערך ה'תקנ"ה, 1795 - ט"ז באדר א' ה'תרנ"א, 1891) היה אב"ד צעהלים (דויטשקרויץ), שבשבע קהילות, מגדולי תלמידי החת"ם סופר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפרוסניץ (פרוסטיץ) שבמוראביה לרב אליעזר כ"ץ וואנפריד ולהינדל. היה צאצא של רבי שמשון ורטהיימר. בילדותו למד אצל דודו הרב משה כ"ץ וואנפריד שכיהן בפרוסניץ והיה ידוע כאיש תנועת ההשכלה. בבחרותו נסע לישיבת פרשבורג ללמוד אצל החת"ם סופר, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. הוא מוזכר מספר פעמים בספרי רבו[1]. תקופה מסוימת אף היה משמשו. בשל דבקותו ברבו סירב לשמוע הצעות שידוכים מחוץ לפרשבורג, ונישא להינדל, בתו של הרב ישכר בר פרנק, מנכבדי הקהילה. אף לאחר חתונתו המשיך ללמוד אצל רבו כאחד הבחורים והיה נכנס לכל השיעורים של החתם סופר, ורק בסוף היום היה מתחיל ללמוד את סדריו האישיים עד 2 בלילה. הרב ישכר שלמה טייכטל בעלה של נכדתו נחמה העיד, שלמרות רתיעתו של החתם סופר מעיסוק פומבי בקבלה, היה לומד אותה עם סבו[2]. לאחר מספר שנים התאלמן מאשתו הינדל ונשא לאישה את אחותה ברכה. הוא סירב להצעות רבנות עקב רצונו להישאר בקרבת רבו, אך לאחר שהסתיימו שבע שנות ה"קעסט", בסביבות שנת ה'תקצ"ד (1834) הסכים לקבל את רבנות רגינדורף הסמוכה לפרשבורג. הוא החל לכהן בה עוד לפני שקיבל מרבו היתר הוראה.
לאחר פטירת החת"ס מונה לאב"ד צעהלים, שם כיהן למעלה מיובל עד מותו. בתפקידו זה פעל לחיזוק ערכי הדת, ובד בבד יעץ ועזר ליהודים בחייהם הפרטיים. יהודי הקהילה האמינו בו שהוא בעל מופת וסיפורי מופת רבים השתמרו בין תלמידיו ובני הקהילה. כמו כן הקים ישיבה בעיר, בראשה העמיד את חתנו הרב דוד פרידמן, לימים ממלא מקומו ברבנות.
בשנת תרכ"ד השתתף בישיבה בנירג'האזה נגד הקמת הסמינר לרבנים, יוזמתם של הנאולוגים והרב עזריאל הילדסהיימר. הוא היה חבר במשלחת שבעת רבנים שהתקבלה לראיון בווינה, אצל הקיסר פרנץ יוזף, והביאה לביטול התוכנית[3]. במהלך הקמת הקהילות החרדיות בהונגריה, השתתף באספה האורתודוקסית בפשט, ביולי 1870 (אב תר"ל).
נפטר באדר א' תרנ"א. בלווייתו הספידוהו בנו רבי משה, חתניו הרב פרידמן והרב פלנר, הרב דוד אולמן רבה של לקנבך, הרב שלום קוטנא רבה של אייזנשטט, הרב שמחה בונם ארנפלד רבה של מטרסדורף, הרב מנחם גרינוולד רבה של שופרון, הרב וואלף כהנא רבה של טשורנא והרב קופל רייך רבה של בודפשט.
מתלמידיו היו רבי משה גרינוולד רבה של חוסט והרב אהרן חיים שיק (בנו של מהר"ם שיק). ספר חידושיו יצא לאור רק בשנת ה'תש"ן (1990).
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הותיר אחריו חמישה בנים ושתי בנות: הרב שמואל מאיר תלמיד הכתב סופר ומחבר ספר "שם משמואל" על הש"ס; יוסף; הרב גרשון; הרב משה שכיהן בבחרותו כדיין, מגיד מישרים ורב בצעהלים, ווינה, מגנדורף, טוקאי ובסוף ימיו כרב בנייטרא; הרב מרדכי; הינדל, אשת הרב שמעון סגל שפיצר דיין בצעהלים ובנישואיה השניים אשת הרב דוד פרידמן ממלא מקום חותנו; רבקה אשת הרב שמעון חיים סגל-פלנר, דיין בצעהלים ובהמשך רב בבעלעד.
נכדו הרב אברהם אהרן כץ, בן בנו הרב משה, מילא את מקום אביו ברבנות בנייטרא. נכדים נוספים היו הרב שלמה פרידמן רבה של באדען, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן (חתן חתנו הרב דוד פרידמן) ונחמה, אשת הרב ישכר שלמה טייכטל.
נינו, הרב אליהו כץ, היה רב העיר באר שבע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי מנחם כץ בבלוג 'תולדות'.
