מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
האדמו"ר מקוצק
תאריך לידה	ה'תקמ"ז 1787
מקום לידה	גוריי
תאריך פטירה	כ"ב בשבט תרי"ט 27 בינואר 1859
מקום קבורה	קוצק
חסידות	קוצק
מקום מגורים	טומשוב, קוצק
מקום פעילות	פולין
מספר בשושלת	1
הבא	בנו רבי דוד מורגנשטרן
רבותיו	רבי יעקב יצחק מפשיסחה ורבי שמחה בונים מפשיסחה
חיבוריו	ראו בהמשך
אב	רבי יהודה לייבוש היילפרין
ילדים	רבי דוד מורגנשטרן מקוצק רבי בנימין רבי משה ירוחם מרת שרה צינע מרת ברכה

הקבר הגדול של: רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל- ההנצחה הכי ארוכה), שנים מבניו- רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו רבי יעקב (מצבה ראשונה משמאל) וחתנו רבי דוד זאב (מצבה ראשונה מימין) בבית הקברות היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק (ה'תקמ"ז, 1787 - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; - 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן.

קורות חייו

מנחם מנדל נולד בגוריי שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן היה מתנגד. סבו של רבי לייבוש היה רבי דוד היילפרין מברוד, תלמידו של הבעש"ט. תחילה הלך ללמוד בבית מדרשו של החוזה מלובלין, אולם לא מצא את סיפוקו עד שהגיע לתלמידו של החוזה, היהודי הקדוש מפשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש המשיך ללמוד אצל ממלא-מקומו רבי שמחה בונים מפשיסחה, והפך לגדול תלמידיו.

ב-1827 נפטר רבי שמחה בונים ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם בהמשך, בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם תושבי העיירה, עברו לקוצק.

ב-1830 תמך במרד הפולני יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר.

בסוכות ה'ת"ר (1839) פרש ממנו תלמידו רבי מרדכי יוסף ליינר (בעל "מי השילוח") והחל בהנהגת עדה עצמאית. בעקבות אירוע זה התחילה תקופה חדשה בחייו של רבי מנחם מנדל; הוא הפסיק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בחדרו במשך 20 שנה עד לפטירתו. רק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו. הרבי עצמו כמעט ולא יצא מחדרו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק.

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859) ונטמן בעיירה קוצק. לפני מותו אמר: "כל מי שינוח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא".‏ בלווייתו הספידו אותו תלמידו וחברו הקרוב רבי יצחק מאיר אלתר בפסוק "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" (ישעיהו נ"ז, א). אחר פטירתו קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתנו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר, ורק מיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.

תורתו

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים כלשהם, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח (1828).‏ על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים.‏ ש"י עגנון כתב‏: "סיפר לי הרב ר' חנוך בורנשטיין, רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו".

למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת 1909. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת 1940 על ידי רבי ישראל ארטן וזכה להסכמת האדמו"ר מגור.

הגותו

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות", ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אימרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים".

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שהאדמו"ר ר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק; כך, למשל, מי שלא העלה סברא במשך שלושה ימים הוצא מבית המדרש. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה נסים וכו'). אימרתו הידועה בנושא, "אותות ומופתים באדמת בני חם" (כלומר לא בבית מדרשינו). וכן כשבאו לספר לו על אדמו"ר מפורסם שמרעיש במופתיו אמר נראה אותו הופך יהודי פחות טוב ליותר טוב. כצפוי, גישתו עוררה כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, לאפיקורס חדש). בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים.

תלמידיו

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. לפי רבי אהרן וַלדן (וואלדען), היו לו אלפי חסידים ובתוכם רבים מרבני פולין.‏ יהודה ליב לוין מונה בספרו שישים תלמידים עיקריים.‏ עם תלמידיו החשובים נמנים:

• רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור. אליו נסעו מרבית החסידים כולל שני בניו ושני חתניו של רבי מנחם מנדל מקוצק. גיסו וחברו הקרוב של הרבי מקוצק.
• רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר.
• רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה, בעל "מי השילוח".
• רבי יהודה לייב איגר מלובלין.
• רבי אלעזר מפולטוסק (חתנו של "נתיבות המשפט") מחבר חידושי מהרא"ך.
• בנו, דוד מורגנשטרן, מילא מקום אביו בעיירה קוצק. צאצאיו של רבי דוד נהגו באדמו"רות במקומות שונים: פילוב, סוקולוב, לומאז ועוד.
• חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכוטשוב, מחבר הספרים "אבני נזר" ו-"אגלי טל".
• נכדו, רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב.
• רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש האדמו"ר מוורקא, בנו של רבי יצחק מוורקא.
• רבי זאב וואלף מסטריקוב בנו של רבי אברהם מטשכנוב.
• רבי יחיאל מאיר מגוסטינין.
• רבי אברהם לייב אב"ד בראק.
• רבי ברוך מסטושזיבה.
• רבי פינחס אליהו רוטנברג, אב"ד פילץ. (אחיינו של החידושי הרי"ם).

משפחתו

מאשתו הראשונה גליקל ניי:

• רבי דוד מורגנשטרן. האדמו"ר השני מקוצק.

מאשתו השנייה חיה, בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (חותנו של החידושי הרי"ם)

• הרב בנימין מורגנשטרן. חתנו של דודו רבי יצחק מאיר אלתר.
  • בנו של הרב בנימין, הרב ישראל לייב. מזקני וחשובי חסידי גור.
• הרב משה ירוחם מורגנשטרן.
  • בנו של הרב משה ירוחם - הרב מנחם מנדל. בנו, ר' זאב יצחק מורגנשטרן, נכדו ר' ראובן ישראל מורגנשטרן (תר"פ - כ' סיון תשס"ח) ומשפחתם עלו לישראל והתגוררו בת"א.
• שרה צינה, אשתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, בעל האבני נזר ואגלי טל.
• ברכה, אשתו הרב דב זאב הכהן רפפורט, רבה של קוצק.

לקריאה נוספת

• יהודה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה חדשה, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"ם, 2 חלקים.
• ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז, א"י העשל, קאצק, תל אביב תשל"ג.
• משה בצלאל אלטר, עמוד האמת.
• פנחס שדה (עורך), איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה.
• שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור.
• אמת מקאצק תצמח.
• אוהל תורה.
• ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - קוצק.
• י' ק' ק' רוקאץ, שיח שרפי קודש .
• אברהם יהושע השל, קאצק. (ביידיש)
• מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק.
• שמחה רז, כוכב השחר.
• להבות קודש.
• אליהו כי טוב, חסידים ואנשי מעשה - כחודו של מחט.
• יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו), עמ' 135-109. הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם, שם, עמ' 431-413

קישורים חיצוניים

מידע ביוגרפי ומאמרים:

• מנחם מנדל מקוצק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מאיר אוריין, ‏דרכה של קוצק, באתר דעת, פרק מתוך הספר "סנה בוער בקוצק"
• מאיר אוריין, ‏ביוגרפיה, באתר דעת
• פנחס שדה, איש בחדר סגור
• בין אמת לאמת - המחלוקת בין איזביצא לקוצק
• חסידות קוצק באור חדש (על ספרו של יהודה לייב לוין), ירחון בית יעקב, אב תשי"ט (1959)
• אברהם יהושע השל, ‏אהבה או אמת: הבעש"ט או הרבי מקוצק, מקור ראשון, מוסף "שבת" , 25 בדצמבר 2011
• רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק, באתר MyTzadik
• רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק באתר אהלי צדיקים

אמרותיו:

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל מקוצק

• יעקב ישראל ארטן, ‏אמת ואמונה, באתר דעת
• אמרות הקוצקער
• אמת מקאצק תצמח, באתר HebrewBooks

קישורים נוספים:

• אריה הנדלר, ‏סיפור על ר' מנדל מקוצק על חסידים מספרים, באתר ישיבה
• חלק מצאצאי הרבי מקוצק שנספו בשואה
• הרב אדם סיני, סיפורי חסידים בפנימיות
• 'מתורתה של קוצק: קצר וחריף כמו תער' באתר aish
• ר' מנדלה מקוצק ביתו ותלמידיו, תרשים המקושר לפורום היידי "אידישע וועלט"

הערות שוליים

תקופת חייו של מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן