מנחם עזריה מפאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם עזריה מפאנו
Fano1.jpg

שער שו"ת הרמ"ע מפאנו (ונציה 1600)
תאריך לידה ה'ש"ח
תאריך פטירה ד' באב ה'ש"פ
תאריך לידה לועזי 1548
תאריך פטירה לועזי 3 באוגוסט 1620 (בגיל 72 בערך)
השתייכות מקובלים, פילוסופים.
נושאים שבהם עסק אמונה, פילוסופיה, קבלה
רבותיו רבי עזרא מפאנו איש מנטובה.
תלמידיו רבי אהרן ברוכיה מודינא בעל ה"מעבר יבק"

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל. נחשב לגדול המקובלים באיטליה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן ר' מנחם עזריה מפאנו (בציור זה הוא מופיע עם זקן, וראו בפרק "פולמוס הזקן")

מנחם עזריה מפאנו נולד בעיר בולוניה שבאיטליה. מוצא משפחתו היה מהעיר פאנו (Fano) - עיר קטנה ליד פזארו (Pesaro) במחוז מארקה, בו ישבו יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים נוספים מסיציליה. אביו, רבי יצחק ברכיה, היה ממיוחסי העיר ומיקיריה. מנחם עזריה נישא לרחל, בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה, מגדולי רבני איטליה באותה עת.

אחרי שלמד תלמוד והלכות, שקד על לימוד הקבלה, בהם הושפע בעיקר מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה (כפי שהוא מציין בהקדמה לספרו פלח הרימון: "זכות מורי הר"ר עזרא נרו איש מנטובה וצדקתו לעולם תעמוד שהכניסני מנעורי לחצר גינת ביתן החכמה החביבה הזאת"), וכן מרבי משה קורדובירו, מרבי ישראל סרוק מצפת, ומרבי ישמעאל חנינא מוואלמונטו.

בצעירותו למד בוונציה, עם חכמי העיר ומקובליה. בסביבות גיל שלושים הוא התחיל להתפרסם, ובשנת של"ד (1574) מינה אותו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה".

הרמ"ע מפאנו תואר כראש ישיבה אליו נוהרים רבים בעיר רג'ו אמיליה שבה הייתה קהילה יהודית חשובה. מהעיר רג'ו עבר לעיר חותנו, מנטובה. בין היתר שימש מנחם כפטרון לפילוסוף, הרופא והמקובל אברהם בן חנניה יגל, העסיקו כמורה בביתו והתכתב עמו לאחר מכן. יגל הקדיש לרחל, אשתו של מנחם, את ספרו "אשת חיל" (כותרת המשנה: מורה דרך לאיש ואשה איך להתנהג בחייהם יחדיו והוא דרוש על פסוקי אשת חיל במשלי).

גם במנטובה הקים הרמ"ע מפאנו ישיבה גדולה, והוא נחשב לאחד מעשיריה. בין תלמידיו הבכירים ניתן למנות את ר' אהרן ברכיה ממודנה, מחבר הספר "מעבר יבוק" ור' יצחק לומברזו מתוניס, מחבר הספר "זרע יצחק". הוא נשאר במנטובה לשארית חייו ובה גם נפטר.

פולמוס הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימיו התעורר פולמוס הזקן עקב תמונה שהתפרסמה ובה מופיע הרמ"ע מגולח זקן. בספר "תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו" (פעטרקוב, תרס"ד) מקדיש המחבר פרק שלם לזקנו של הרמ"ע, ומביא בו מקורות שונים המביאים עדויות המוכיחות כי לרמ"ע היה זקן. בין השאר מובאת עדותו של הרב אליהו פנאזיל "שראה את צורת הרמ"ע בישיבת החכם כהר"ר יוסף ירא אבד"ק פירארה אשר באיטליה והוא בג"כ בחתימת זקן מלא". התמונה של הרמ"ע בזקן, כותב המחבר, הגיעה מר' יוסף ירא "ששלח לפקידי ק"ק מנטובה להעתיק על ידי רשומת האור את התמונה מציור קדמון שיש להם".

לעומת זאת, היש"ר מקנדיאה מעיד על הרמ"ע מפאנו שהיה מגולח, וכן החת"ם סופר מביא זאת בתשובותיו, ומסביר שהמקובלים אומרים שחוץ-לארץ "אינה כדאית לקדושת גידול הזקן". גם בשו"ת "באר עשק", שחיברה תלמיד תלמידו של הרמ"ע, הרב שבתאי באר, מופיע כי הרמ"ע נהג לספר את זקנו.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמ"ע מפאנו כתב כשלושים ספרים העוסקים בהלכה ובקבלה. ספרו החשוב ביותר הוא ספר התשובות שלו, הקרוי "שו"ת הרמ"ע מפאנו". נוסף על כך הוא חיבר את סדר העבודה למועדים, לשבת וחול. כמו כן חיבר את הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך" בו חתום שמו.

הוא תיקן תקנות לקהילות יהדות איטליה בענייני התפילות ונוסחיהן. בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורת כל יום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודנה: "ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".

אחד המנהגים הבולטים המיוחסים אליו הוא הנחת תפילין בשעת תפילת המנחה (לקראת ערב), בצומות י"ז בתמוז, י' בטבת, וצום גדליה‏‏‏[1]. למעשה הרמ"ע אישר הנחת תפילין במהלך היום כולו, ובמיוחד בשעת תפילת המנחה, בכל ימות החול של השנה, וכהמשך למנהג המצוי בימיו. גם הרשאה זו נתפסה כ'מנהג הרמ"ע מפאנו' - והונהג בידי יחידי סגולה בין הפרושים, וכן בין חלק מהחסידים‏‏‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תשובה לשאלת מתפלל על הנחת תפילין במנחה, ביום צום‏ - אתר הידברות.
  2. ^ מאמר על הנחת תפילין בתפילת המנחה מאמר של אהר'לה הראל באתר ישיבת הר-עציון
תקופת חייו של מנחם עזריה מפאנו על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן