מנחם שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם שטרן
1925 –‏ 1989
Menahem Stern.jpg
תרומות עיקריות
חקר תקופת בית שני

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925, ביאליסטוק22 ביוני 1989, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר מנחם שטרן ליד מקום הרצחו בעמק המצלבה

מנחם שטרן נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין בשנת 1925. אביו היה מתנגד, ואילו אמו באה מן הדרום, ממשפחה חסידית. בילדותו למד עברית ותאולוגיה, ובעודו בבית הספר רכש השכלה כללית, שכללה גם לימודי לטינית.

בשנת 1938 עלה שטרן עם הוריו לארץ ישראל דרך וינה. בתחילה התיישבו בחיפה, שם למד בבית הספר הריאלי, ולאחר מכן עברו לתל אביב, שם סיים את חוק לימודיו בגימנסיה גאולה בשנת 1942. בזמנו הפנוי הרבה לבלות בספרייה העירונית "שער ציון". לאחר שירות לאומי בן שנה בקיבוץ למד שטרן באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה כללית ולימודים קלאסיים לתואר הראשון והשני, שאותו סיים ב-1950, אז נישא לחוה ברנר, אחייניתו של הסופר יוסף חיים ברנר.

כשנתיים וחצי, בין השנים 1952 ל-1954, עבר השתלמות באוניברסיטת אוקספורד בלימודים קלאסיים ופפירולוגיה, והשתתף שם בקורפוס הפפירוסים היהודים מיסודו של פרופ' אביגדור צ'ריקובר, שבו השתתף גם פרופ' אלכסנדר פוקס. בעת חזרתו לישראל קיבל את מלגת המחקר הגבוהה ביותר מאת קרן ורבורג. בשנת 1955 החל להורות באוניברסיטה העברית. בשנת 1960 קיבל את הדוקטורט לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור עסקה במשפחות הגדולות בתקופת הבית השני. ב-1964 נעשה מרצה בכיר, ב-1966 פרופסור חבר ובשנת 1971 נעשה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה. במהלך השנים הרבה לשהות לצורך מחקריו באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד. שטרן שייך לדור החוקרים השני של האוניברסיטה העברית, שנטה לחבר בין המחקר ההיסטורי לתחיה הלאומית של עם ישראל והושפע עמוקות מהמחקר ההיסטורי-פילולוגי שהגיע אז לשיאו.

מנחם שטרן נרצח בפיגוע דקירה על ידי מחבלים בעמק המצלבה, בלכתו כמדי יום ביומו מביתו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שבאוניברסיטה העברית בגבעת רם ביום חמישי, 22 ביוני 1989, בשעה שמונה. הוא הותיר אחריו אישה, בן ושלוש בנות.

בשנת 1993 נקראה על שמו הכיכר שמול ביתו, בצומת הרחובות טשרניחובסקי והרב חן בירושלים.

תפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן כיהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית והיה מעורכי כתב העת שלה "ציון", ממייסדי מרכז זלמן שזר ויושב ראש מערכת הפרסומים שלו, וחבר האיגוד העולמי למדעי היהדות. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היה חבר בוועד המנהל ובמועצה האקדמית של יד יצחק בן צבי. החברה ההיסטורית ייסדה לזכרו בשנת 1993 את במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן.‏[1]

מחברים יוונים ולטינים על יהדות ויהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו המונומנטלית, אשר בגינה אף הוענק לו פרס ישראל לשנת תשל"ז, הוא עבודתו הקאנונית בשלושה כרכים, שבה סקר את כל הספרות היוונית והרומית, ובדק את יחס המחברים בני התקופה ליהדות וליהודים, בתקופה בת כאלף שנים. מפעלו היווה בסיס ואבן שואבת למחקרים רבים שבאו אחריו. ספרו של שטרן מושפע מהאסכולה הבולטת באנגליה של התקופה, אותה התווה רונלד סיים במחקרו "המהפכה הרומית" ומתמקדת בהשפעות מהפכות מדיניות על מעמדות בחברה, שעליה ביסס את עבודת הדוקטורט שלו ומאמרים שונים.

במפעל זה החל ריינך והמשיך בה יוחנן לוי, כשפרסם מאמרי מופת בנושא; ברם מותו בדמי ימיו מנע ממנו מלהשלים את המלאכה שאליה כיוון, ושטרן המשיך את פועלו והביאה לידי שלמות.

במחקרו זה השתית שטרן נדבך חדש למחקר הבית השני, והביא פרספקטיבה חדשה לדברי ימי עם ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית. בספרו בחן שטרן את ההאשמה שרווחה בעולם הקלאסי, שלפיה היהודים הם מיזנתרופיים. טענה זו התגלגלה לפתחו של העולם הנוצרי ושימשה בסיס לטיעונים כנגד היהודים במסכת הנוצרית. בספרו זה אף מאיר שטרן עיניים ומאפיין את הסופרים הפגאניים והספרות שחיברו, את קוי המתאר האתנוגרפיים שלה, את מגמותיה, את מינותה ואת יחסה לזרים.

מפעלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן הרבה לכתוב מאמרים, ופרסם ספר על תעודות למרד החשמונאים. פרסם מחקרים רבים על מקורות פגאניים לתולדות ישראל, על הספרות היהודית-הלניסטית ועל יוסף בן-מתתיהו וכתביו.

בערוב ימיו החל שטרן להכין טיוטות לספר על אודות ההיסטוריה המדינית של הבית השני מימי אלכסנדר מוקדון ועד חורבן הבית, ואף פרסם מאמרים רבים בנושא; בנוסף, תכנן לכתוב לאחר מכן על היהודים בתקופה הביזנטית, נושא שעד היום נחקר מעט יחסית. אולם מותו קטע באבו שני מפעלים אלה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים וקובצי מאמרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Greek and Latin authors on Jews and Judaism (edited with introductions, translations and commentary by Menahem Stern), Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, c1974-c1984.
  • יעקב ליוור, מ. שטרן, תולדות ארץ-ישראל מגלות בבל ועד מרד החשמונאים, מטכ"ל, קצין חינוך ראשי, תשכ"א-1961.

ספרים וקובצי מאמרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד: מחקרים לכבודו של שמואל ספראי/ העורכים: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן. ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993.
  • התבוללות וטמיעה: המשכיות ותמורה בתרבות העמים ובישראל קובץ מאמרים/ ערכו יוסף קפלן, מנחם שטרן. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ט 1989.
  • עיונים בהיסטוריוגרפיה: קובץ מאמרים/ ערכו משה צימרמן, מנחם שטרן, יוסף שלמון. ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ח 1987.
  • אומה ותולדותיה: קובץ מאמרים בעקבות הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות/ ערך מנחם שטרן. ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ג 1983-תשמ"ד 1984.
  • ספר זיכרון ליצחק בער: (תרמ"ט-תש"ם)/ העורכים: ש. אטינגר, חיים ביינארט, מנחם שטרן). ירושלים, החברה ההיסטורית הישראלית, תשל"ט-תשמ"א.
  • פרקים בתולדות ירושלים בימי הבית בית שני: ספר זיכרון לאברהם שליט/ בעריכת אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט, מנחם שטרן. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א 1980.
  • The Jewish people in the first century: historical geography, political history, social , cultural and religious life and institutions/ edited by S. Safrai, and M. Stern; in co-operation with D. Flusser and W.C. van Unnik. Assen: Van Gorcum, 1974-1976.
  • ספר זיכרון לגדליה אלון: מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית/ בעריכת מנחם דורמן, שמואל ספראי ומנחם שטרן. תל אביב: תש"ל 1970.

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב גרא, מחקרים בימי הבית השני, על מנחם שטרן, נדפס בתוך מדעי היהדות, 32, תשנ'ב 1992.
  • אריה כשר, אוד מוצל מאש - ואין מנחם, על מנחם שטרן, נדפס בתוך קתדרה, 79, תשנ'ו 1996.
  • אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ, "פתח דבר", היהודים בעולם ההלניסטי והרומי: מחקרים לזכרו של מנחם שטרן/ בעריכת אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ"ו 1996, עמ' 9-12.
  • מנחם שטרן - רשימת פרסומים, ביבליוגרפיה, נדפס בתוך היהודים בעולם ההלניסטי והרומי, בתוך הספר היהודים בעולם ההלניסטי והרומי; מחקרים לזכרו של מנחם שטרן. בעריכת אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ'ו 1996.
  • יונתן פרייס, הורדוס המלך במחקרו של מנחם שטרן ז"ל, נדפס בתוך 'דברים לזכרו של מנחם שטרן במלאת עשר שנים למותו', (תשס"ב) 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]