מנינגיומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנינגיומה
Contrast enhanced meningioma.jpg
מנינגיומה בצילום CT בשילוב עם הזרקת חומר ניגודי
שם בלועזית Meningioma
ICD-9
(אנגלית)
225.2
OMIM
(אנגלית)
607174
DiseasesDB
(אנגלית)
8008
eMedicine
(אנגלית)
neuro/209 
MeSH
(אנגלית)
D008579

מנינגיומה היא גידול בקרומי המוח או בחוט השדרה. מנינגיומות הינם הסוג העיקרי והשכיח של גידולים במערכת העצבים, ומקורם בקרום הארכנואיד (השכבה העכבישית של קרומי המוח). רובם המכריע של גידולים אלה הם שפירים, ורק במקרים נדירים מאוד הם ממאירים [1]. קרינה מייננת (כגון צילום שיניים) היא גורם סיכון לגידולים מסוג זה.[1] אצל חלק מהחולים בגזזת בישראל, שטופלו בשנות ה-50 בהקרנות רנטגן, התפתחו מנינגיומות. מנינגיומה שאיננה מטופלת עלולה לגרום ללחץ על עצבים ולהפרעות נוירולוגיות, וכן לבצקת, להתקפים אפילפטיים ולכאבי ראש עזים.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית המקרים, התפתחות המנינגיומה הינה ספוראדית, בעוד שבחלק מהמקרים מדובר במחלה "משפחתית". אנשים אשר עברו הקרנות לגולגולת הינם בסיכון לפתח סוג כזה של מנינגיומה. המוטציה הגנטית השכיחה אשר מעורבת בגידול זה הינה מוטציה מסוג אינאקטיבציה של הגן לנוירופיברומטוזיס 2 (מרלין) על כרומוזום 22q. יש מוטציות גנטיות נוספות- MN1, PTEN.

תסמין קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים קטנים (פחות מ- 2 ס"מ) הינם לרוב ממצא מקרי לאחר המוות ללא כל סימפטום במהלך החיים. גידולים גדולים יותר יכולים לגרום לתסמינים קליניים בהתאם לגודלם ולמיקומם:

  • התקפי focal seizures עלולים להופיע במקרים בהם המנינגיומות ממוקמות על הצרבלום (המוח הגדול).
  • חולשה ספסטית פרוגרסיבית ברגליים וכן אי שליטה במתן השתן יכולות להיגרם על ידי גידולים אשר ממוקמים באזור האונה הפרונטו-טמפורלית, (פארא-סגיטלית)
  • לחץ תוך גולגולתי עולה בסופו של דבר במנינגיומה, אולם בתדירות נמוכה יותר מאשר בגידולי גליומה.

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנינגיומה מתפתחת כתוצאה מגידול של התאים הארכנואידים, ברובם ליד הסינוסים הוורידיים המקיפים את המוח. צבעו של הגידול לרוב אפור. מבחינה היסטולוגית, התאים לרוב אחידים, בעלי נטייה להקיף אחד את השני, ולהכיל גופיפי פסמומה. לגידול יש נטייה להסתייד והוא ווסקולרי מאד.

דיאגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן מנינגיומה על ידי CT, ‏MRI או ארטריוגרפיה‏‏[2]. רמותיו של החלבון CSF הינן גבוהות, במידה ונעשה ניקור מותני. למרות שמרבית המנינגיומות הינם שפירות, הן יכולות להיות ממאירות, בהתאם לדירוג של WHO:

  • שפיר (grade 1)- כ- 90% מהמקרים- מנינגיומה מנינגותליאלית, פיברוטית, טרנסיאלית, פסמומית, אנגיובלסטית.
  • א-טיפי (grade 2)- כ- 7% מהמקרים- מנינגיומה כורואידית, מסוג clear cell, א-טיפית.
  • ממאיר/אנאפלאסטי (grade 3) כ- 2% מהמקרים- מנינגיומה פפילרית, רבדואידית, אנאפלאסטית.

במחקר רטרוספקטיבי שנעשה לגבי מנינגיומות בדירוג 2 או 3 (א-טיפיות או ממאירות) נמצא כי משך הזמן הממוצע עד חזרת הגידול לגבי מנינגיומות א-טיפיות עומד על 11.5 שנה, בעוד שמשך הזמן הממוצע עד חזרת הגידול במנינגיומה ממאירה עומד על 2.7 שנים.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים בהם המנינגיומה היא קטנה וללא תסמינים נוספים, יש לעקוב אחריה בביצוע דימות לאורך התקופה- נמצא במחקר כי ל- 63% מהחולים לא חל שינוי בגודלה של המנינגיומה לאחר המעקב. בפרט נמצא כי אצל צעירים יש נטייה של הגידול לגדול ולא להישאר סטטי.

ניתן להסיר את המנינגיומה בניתוח, ולגרום לריפוי מלא, במידה והגידול ממוקם באופן שטחי על פני פני שטח הדורה. במידה והגידול פולש לעצמות השכנות, הוצאת הגידול היא כמעט בלתי אפשרית. במידה וכל הגידול הוצא, עדיין קיימת נטייה להישנות של הגידול (כ- 9%).

ניתן לטפל באמצעות הקרנות (gamma knife למשל) במקרים בהם הגידול ממוקם סביב אזורים רגישים לניתוח. לרוב מקובל לטפל בהקרנות בנוסף על הניתוח, במיוחד כאשר הגידול הינו מדרגה 2 או 3.

טיפולי כימותרפיה אינם נחשבים אפקטיביים מספיק לטיפול בגידול מסוג זה, והינם כיום בבחינה מחודשת לגבי מידת האפקטיביות שלהם- כך למשל נבחן תפקידו של הידרוקסי-אוריאה באשר ליכולתו לגרום לגידול להתכווץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדשות nana10, מחקר חדש מגלה קשר בין צילומי שיניים לגידול במוח, באתר נענע 10, 10 באפריל 2012‏
  2. ^ ‏צילום רנטגן של העורק אחרי הזרקת חומר ניגודי‏, להרחבה ראה הערך באנגלית (אנ')

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.