מניפולציה (התנהגות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סחיטה רגשית (נקראת גם מניפולציה רגשית), היא מצב בו אדם אחד מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים, על ידי טענת טענה בפני מושא המניפולציה, אשר עשויה להישמע מדויקת, אך ככלל אינה כזו, והיא משקפת סילוף מודע באופיו של המציאות, ומביאה להטעיית המאזין; זאת לצורך רווחתו האישית (נפשית או אחרת) של מבצע המניפולציה.

אדם המשתמש בטכניקה זו לעתים תכופות עשוי להיות מכונה מניפולטור, וקיימת נטייה להחשיב אנשים בעלי יכולת זו למתוחכמים קמעה, ולעתים גם לבעלי יכולת התנסחות גבוהה יחסית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרסור הטוען בפני זונה כי אם תעזוב את בית הבושת שבבעלותו, תהפוך לחסרת כל, על אף שאין כל הכרח לכך.
  • אשה המנסה לגרום לבן זוגה לשעבר לשוב אליה בטענה כי הוא מתאים רק לה, ורק היא מבינה את מטען אישיותו הספציפי, על אף ידיעתה שאין הדבר כך, או על ידי נסיונות פיתויו באופנים מיניים שונים.
  • אדם הנכסף לתחושת עליונות הטוען בפני אדם אחר כי רק כאשר יתבגר יבין את הנאמר, זאת כאשר האדם יודע שהמאזין הבין את הנאמר. אם המאזין מביע מבע המסכים עם הטענה, הרי שמבצע המניפולציה השיג את התחושה לה נכסף.

יציאה מן הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניפולציות שבין אדם לאדם ובין אדם לקבוצה יוצאות מאופיין השלילי בעיקר במסגרות חינוכיות, שם הן מקובלות כדי להעניק ידע בסיסי נדרש לילדים אשר כביכול אינם חפצים בידע זה. גם בטיפול הרפואי מניפולציה יכולה להיעשות על ידי מתן גלולות פלסבו לילדים בטענה כי אלו הן תרופות; כך עצם המחשבה של הילד שהוא נוטל תרופה, יכולה לסייע בהחלמתו מבעיה מסוימת (אשר אינה דורשת טיפול רפואי ממשי).

ייתכנו גם מצבים אחרים בהם מניפולציה אינה בעלת כל אופי בעייתי, והיא למעשה נתפסת כטובה או נעימה.

מניפולציות הן חלק בלתי נפרד מתחומי מחקר שונים (ככלל, אלו במדעי החברה).‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערך זה אינו עוסק במניפולציה בהקשרה המחקרי, אלא בהקשרה הבין-אישי והבין קבוצתי שאינו במסגרת מחקרית.