מנשביקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנהיגי תנועת המנשביקים, סטוקהולם, 1917

המֶנְשֶבִיקיםרוסית: Меньшевики) היו תנועה ברוסיה בראשית המאה ה-20, שנוצרה כתוצאה מפירוד בשורות המפלגה המהפכנית מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית (ר.ס.ד.ר.פ). בשנת 1903, בכינוס מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית, נחלקו הידידים הטובים ולדימיר איליץ' לנין ויוליוס מרטוב בדעותיהם לגבי השאלה מי ראוי להיות חבר מפלגה. בכנס נערכו הצבעות בכל מיני סעיפי תקנון וחברי הפלג של לנין, שהיו מיעוט בין חברי המפלגה, ניצחו במספר גדול יותר של הצבעות, משום שלא כל חברי הפלג של מרטוב היו נוכחים בהצבעות. בעקבות זאת קראו לעצמם בני הפלג של לנין בשם בולשביקים (חברי סיעת הרוב) וכינו את סיעת מרטוב בשם מנשביקים. שמות אלה, אף על פי שלא שיקפו את האמת המספרית, דבקו בסיעות והפכו לעובדה היסטורית.

במהפכת 1905 פנו המנשביקים שמאלה, התקרבו מאוד לבולשביקים ועברו לשיתוף פעולה הדוק עימם. אחרי כישלון המהפכה חל פילוג מסוים אצל המנשביקים, כשהחלק הימני של סיעתם פרש והצטרף למפלגות אחרות שפעלו באופן חוקי. פתיחת מלחמת העולם הראשונה הביאה פילוג נוסף במחנה המנשביקים, בין הרוב, שוללי המלחמה, ובין התומכים בה מטעמים לאומיים. עם פרוץ מהפכת פברואר 1917 נוצר פילוג נוסף בין תומכי המשך המלחמה, כדי להגן על המהפכה, ובין מתנגדיה. מרטוב, שהתנגד לשיתוף פעולה עם הימין, שב לרוסיה, אך איחר את המועד ובינתיים חלק מהמנשביקים הצטרפו לממשלה. הפילוגים השונים הביאו להחלשת כוח המנשביקים ובבחירות לאספה המכוננת ב-1918 (אחרי המהפכה בהנהגת הבולשביקים) קיבלו המנשביקים רק 3% מקולות המצביעים לעומת 20% שקיבלו הבולשביקים. במקביל הפילוג במפלגה נהפך לסופי והבולשביקים הקימו מפלגה חדשה שעם הזמן צמחה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

עם פרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה אחרי מהפכת אוקטובר, תמכו מרבית המנשביקים המונהגים על ידי מרטוב בממשלה הקומוניסטית, אך סירבו לנתק את הקשרים שהיו להם עם הענף הימני של מפלגתם, מה שהוביל לצנזורה על בטאונם. בשנת 1922 פעילותם למעשה נאסרה ובשנת 1929 גם הופסקה פעילותם המחתרתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.