מסגד אל-אזהר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מסגד |
| מיקום | קהיר |
| מדינה |
 מצרים |
| מייסדים |
Jawhar al-Siqilli  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–972 |
| תאריך פתיחה רשמי |
971 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אסלאמית |
| קואורדינטות | 30°02′45″N 31°15′46″E / 30.045869°N 31.262753°E |
|
(למפת קהיר רגילה)   מסגד אל-אזהר | |
  | |
מסגד אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف, "אלאזהר אלשריף" - אל-אזהר הנכבד) הוא מסגד הנמצא בקהיר, בירת מצרים.
בעוד שיש מאות מסגדים ישנים בעיר קהיר במצרים, מסגד אלאזהר הוא אחד המסגדים העתיקים והחשובים ביותר במצרים ובעולם הערבי, הוא נחשב כמקור להארה ולמוסד הדתי הגדול ביותר בעולם האסלאם.
אל-אזהר נוסד כמסגד בחודש רמדאן בשנת 972 על ידי הפאטמים זמן קצר לאחר ייסוד קהיר (שנקראה אז "פוסטאט"), בתקופת הח'ליפה אל-מעז לדין אללה. המבנה עוצב בידי הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי. בשנת 988 קיבל המסגד תפקיד נוסף על ידי הח'ליפה אל-עזיז בילח כמוסד ללימודי המדעים האזוטריים של האסמאעיליה עבור חוקרים מאפריקה ואסיה. יותר מאלף שנים מאז הקמתו, מסגד אל-אזהר והאוניברסיטה הנושאת את שמו מושכים סטודנטים מכל רחבי העולם ללמוד על ההיסטוריה של האסלאם ועל הזרמים והאסכולות השונים השולטים בפרשנות הקוראן.[1]
שמו של המוסד נגזר משמה של בת הנביא מוחמד פאטמה א-זהראא', שאליה מייחסים עצמם בני השושלת הפאטמית.[2]
אוניברסיטת אל-אזהר נחשבת כיום למוסד הלימוד החשוב ביותר של האסלאם הסוני.
מקורותיו של השם מסגד אל־אזהר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסגד רכש את שמו הנוכחי, אל-אזהר, מתישהו בין הח'ליפה אל-מועיז לסוף שלטונו של הח'ליפה הפאטימי השני במצרים, אל-עזיז בילח.[3] פירוש אל-אזהר הוא המזרח, שהוא הצורה הגברית של המילה אל-זהרה, ואל-זהראא' הוא התואר של ליידי פאטמה, בתו של הנביא מוחמד ,[4] אשתו של הח'ליפה עלי בן אבי טאליב. אלמועיז והאימאמים של המדינה הפאטימית טענו שהם אחד מקודמיהם; זו התיאוריה היחידה שמסתובבת לגבי הסיבה לכינוי אל-אזהר בשם זה.[2][5] עם זאת, תיאוריה זו לא אושרה בשום מקור ערבי, והיא נתמכת היטב לחלוטין, ומאוחר יותר מוכחשת על ידי גורמים מערביים.[6]
אחרים מציעים תיאוריה אלטרנטיבית, והיא ששמו של המסגד נגזר מהשמות שנתנו הח'ליפים הפאטמים לארמונותיהם בסמוך למסגד. שמו של המסגד שונה ממסגד קהיר לאל-אזהר.[3][7]
בניית המסגד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנייתו של אל-אזהר החלה בצו של ג'והאר אל-סאקלי ב-4 באפריל 970, לאחר שנצטווה לעשות זאת על ידי הח'ליפה הפאטימי אל-מועיז לי דין אללה. המסגד עצמו שופץ והורחב פעמים רבות ושרד יותר מאלף שנים של פוליטיקה משתנה ושינויים בשלטון. הסגנונות האדריכליים השונים של חמשת המינרטים שלו מעידים על השושלות השונות ששלטו באל-אזהר.
בנוסף לבית המשפט המרכזי היפהפה, משיש לבן, המתוארך לבניית המקדש למסגד, הבניין כולל אזור תפילה מקורה גדול, שתי מדרסות ובתי ספר דתיים. לפני שאוניברסיטת אזהר התרחבה ועברה בעיקר לקמפוס שני בצפון העיר, נהגו הסטודנטים להיפגש עם מדריכים בחצר הראשית ושיעורים בערבית ובפרשנות הקוראנית נלמדים שם עד היום.[8]
ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכיטקטורה של אל-אזהר קשורה קשר הדוק להיסטוריה של קהיר. היא השתמשה בחומרים שנלקחו מתקופות שונות בהיסטוריה המצרית, שנהנו מסגנון האדריכלות הפאטימית באפריקה. אז קיבל המסגד תוספות והרחבות משליטי מצרים הבאים, כך הארכיטקטורה של המסגד הושפעה מכמה סגנונות אדריכליים מתוך מצרים ומחוצה לה. השפעות אלה התערבבו יחד, והופיעו סגנונות אדריכליים חדשים שהיוו מקור השראה מאוחר יותר, כמו הכיפות שנבנו בתקופה העות'מאנית ומינרטים שנבנו על ידי הממלוכים. נבנה המסגד בתחילה כאולם תפילה עם חמישה מעברים וחצר מרכזית צנועה, הורחב מאז מספר פעמים עם מתקנים נוספים סביב הבניין המקורי. מינרטים רבים נוספו על ידי הממלוכים, שערים נוספו בתקופת השלטון העות'מאני, והמחרב הוחלף באחד חדש.[3] חלק מהמינרטים והכיפות המקוריים שרדו ונותרו, וחלקם שוחזרו מספר פעמים.[3][8]
_2006.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסגד אל-אזהר, ברשת החברתית פייסבוק- מיכאל ברק, אל-אזהר בתום עשור לאביב הערבי, מרכז משה דיין ,7 בפברואר 2021
- 10 המסגדים הטובים ביותר של מצרים, vivit tours
- יחיאל שבי, עוד מסגד ועוד דונם: המתכון הערבי למימוש "זכות השיבה, קרן קיימת לישראל
- דן אתגר, לילות קהיר: סיפורי אלף לילה ולילה בבירת מצרים, באתר ynet, 21 בפברואר 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ EgyptToday, EgyptToday
- ^ 1 2 City walls : the urban enceinte in global perspective, New York: Cambridge University Press, 2000, ISBN 0-521-65221-9
- ^ 1 2 3 4 Muqarnas : an annual on the visual culture of the Islamic world. Vol. 13, Leiden: Brill, 1996, ISBN 90-04-10633-2
- ^ Amira K. Bennison, Cities in the pre-modern Islamic world : the urban impact of religion, state and society, London: Routledge, 2007, ISBN 978-0-203-94647-3
- ^ Philip K. Hitti, Capital cities of Arab Islam, Minneapolis,: University of Minnesota Press, 1973, ISBN 0-8166-0663-3
- ^ Donald N. Wilber, K. A. C. Creswell, The Muslim Architecture of Egypt, I. Ikhshids and Fatimids, A.D. 939-1171, The Art Bulletin 36, 1954-12, עמ' 304 doi: 10.2307/3047582
- ^ A. L. Tibawi, Bayard Dodge: Al-Azhar: A millen-nium of Muslim learning. X, 239 pp. Washington, D.C.: Middle East Institute, 1961. $4., Bulletin of the School of Oriental and African Studies 25, 1962-10, עמ' 608–609 doi: 10.1017/s0041977x00069585
- ^ 1 2 Nasser Rabbat, Al-Azhar Mosque: An Architectural Chronicle of Cairo’s History, Mamluk History Through Architecture, 2010 doi: 10.5040/9780755697472.ch-007