מסגד חסן בק
מסגד חסן בק הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב. המסגד הפך ברבות השנים למוקד חיכוך בין האוכלוסייה היהודית למוסלמית באזור.
תוכן עניינים |
[עריכה] אדריכלות
המסגד בנוי מאבן גיר לבנה ולא מאבן הכורכר המקומית הכהה. הקירות מעוטרים בדוגמאות מורכבות של חלונות בזיגוג צבעוני. למסגד צריח (מינרט) גבוה ואולם תפילה מרובע מכוסה גג בטון שטוח שבמרכזו כיפה נמוכה.
[עריכה] תולדות המסגד
בשנת 1916 החליט חסן בק לבנות מסגד מפואר בצפונה של יפו, בתחומי שכונת מנשייה, כדי לחסום את התפשטותה של תל אביב. המסגד נבנה עם צריח גבוה באופן לא פרופורציונלי למבנה עצמו, והוא חולש על כל סביבותיו. לצורך הקמת המסגד, אותו הקדיש לעצמו, העסיק חסן בק פועלי כפייה רבים (דבר מקובל באימפריה העות'מאנית), עליהם ציווה לעבוד ביום ובלילה, כדי להשלים את המלאכה במהירות. המאמץ היה כה רב, עד כי לא מעט מהפועלים נפצעו ואף מתו במהלך הבנייה. נשמעו תלונות מאוכלוסיית יפו על ריחוקו של המסגד מהעיר, ובשנות ה-20 וה-30 הפך המסגד למרכז דתי עבור שכונת מנשייה. ב-1923 שיפצה המועצה המוסלמית העליונה את המסגד, כחלק ממגמה כוללת של שימור ושחזור מסגדים שהייתה חלק מהמאבק הלאומי הערבי[1] המועצה המשיכה לתמוך במסגד שהפך מרכז חברתי בצפון יפו ומימנה אספקת מים, ריצוף החצר ובשנת 1935 נבנתה במימונה חומה סביב המסגד[2]. ראש העיריה האחרון של יפו, יוסוף היכל, העניק מעמד אדמות הקדש למסגד וסביבתו[3]. לאחר כיבוש יפו במלחמת העצמאות היה המסגד נטוש ומוזנח. בשנת 1965 הוקמו ועדות הקדש לטיפול במסגדים בערים מעורבות וביפו הוקמה הוועדה בנובמבר 1967, אלא שחבריהן מונו בידי הממסד, נחשבו כ"חותמות גומי" ולא זכו לסמכויות ממשיות או לאמון מהקהילה המוסלמית[1]. הזנחת המבנה נמשכה עד לסוף שנות ה-70, במהלך תקופה זו נגנבו הדלתות, החלונות וריצוף השיש של המסגד[2]. בשנת 1979, בעידודם של שמואל טולדנו, יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, וראש עיריית ת"א יהושע רבינוביץ, הציע איש העסקים גרשון פרס לחכור את המבנה ל-49 שנים ולנצלו כמרכז מסחרי.[4] לדברי פרס נעשו ניסיונות לשחד ואחר כך לאיים על נציגי ראשות ההקדש של יפו לשם קבלת הסכמתם.[1] התוכנית נתקלה בהתנגדות ציבורית שהפכה את המסגד לסמל לאומי וקהילתי עבור ערביי יפו. בעקבות צו בית משפט נגנזה התוכנית, לאחר ביטולה שופץ המסגד וחזר לתפקד כמקום תפילה.
בשנת 1983 התמוטט צריח המסגד, האירוע והאשמות שלא הוכחו למעשה חבלה מיקדו תשומת לב ציבורית למצבו של המסגד והתנועה האיסלמית קראה לחידוש התפילות במקום. המסגד שופץ בסיוע כספי של ארגון מוסלמי מרבת עמון והוואקף של ירושלים[2] והעבודות הושלמו בשנת 1985. בראשית המאה ה-21 עבר המסגד תהליך שיקום נוסף, ובין היתר הורם הצריח לגובה כמעט כפול מגובהו המקורי.
[עריכה] מימון הבנייה
את הכסף להקמת המסגד נטל חסן בק מנתיניו באמתלות שונות, ובמיוחד מבעלי ראינוע "עדן" היהודי, ששכן בפאתי תל אביב. על הסחטנות מעיד מכתבם של חנה וייסר ומשה אברבנאל, מנהלי ראינוע "עדן" לוועד תל אביב, אודות הכספים שדרש הוועד מהשותפות[5]:
| סבלנו מתואנות הממשלה ולחצה, בחשבה את הראינוע על מוסד ציבורי של השכונה ותטיל עליו תשלומים ומסים שונים אשר לא הטילה על שום עסק פרטי, שללה מאתנו את כל האינסטלציה האלקטרית; לקחה אצלנו מוטור, ובכל יום ויום באה אלינו בדרישות ותביעות אחרות. סבלנו הרבה לרגל זה שחסן בק חשב את הראינוע לקניין תל אביב, ומשום כך לקח אצלנו מוטור והאינסטלציה של החשמל. | ||
| – מכתב מיום י"ט שבט תר"פ (8 בפברואר 1920) | ||
משה אברבנאל סיפר זיכרונותיו כי חסן בק היה חובב ראינוע מושבע, ונהג להגיע לכל הצגת בכורה של סרט עם פמלייתו. במהלך ההקרנה הופקד חייל לשמור על הקופאי כדי שלא יעלימו אפילו פרוטה מהפדיון, ובסוף ההקרנה היה הסכום כולו מועבר לחסן בק. פעם העז אברבנאל לשאול את חסן בק מה בדעתו לעשות עם הכסף הרב שנצבר אצלו, והלה סיפר לו כי בכוונתו לבנות ממנו מסגד (הכוונה כנראה למסגד חסן בק).[6]
[עריכה] המסגד כמוקד חיכוך
במלחמת העצמאות ניצלו הערבים את מיקומו ואת גובה הצריח שלו, כדי לצלוף ממנו על תושבי תל אביב. לאחר המלחמה הייתה כוונה להרסו, יחד עם כל שאר מבני מנשייה שנהרסה לבסוף, אך הוחלט להשאירו. במשך השנים הפך המסגד למוקד חיכוך בין האוכלוסייה היהודית לערבית באזור, ומספר פעמים ניסו יהודים לפגוע בו:
- ביוני 2001 לאחר הפיגוע בדולפינריום התגודד המון של למעלה מאלף יהודים סביב המסגד, תקף אותו באבנים וניסה להציתו.[7]
- באוגוסט 2005 השליכו שמעון בן חיים וחברתו ויקטוריה שטיינמן ראש חזיר מכוסה כאפיה לחצר המסגד בשל "שנאתם לערבים".[8]
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעקב ינון, סביב כיכר השעון, לסייר ביפו עם יד בן צבי, ירושלים 2001
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Nimrod Luz, The Politics of Sacred Places. Palestinian Identity, collective memory, and resistance in the Hassan Bek mosque conflict, 2008
- ^ 2.0 2.1 2.2 Mahmoud Yazbak, The Islamic Waqf in Yaffa and the Urban Space
- ^ Mark Levine, Overthrowing geography: Jaffa, Tel Aviv, and the struggle for Palestine
- ^ יצחק טישלר, מסגד חסן בק: מיוזמת נדל"ן לראש חזיר, באתר גלובס, 2005
- ^ המכתב נמצא במוזיאון לתולדות תל אביב (שוכן במוזיאון ארץ ישראל), קופסה 7 (הווי ובידור), תיק קולנוע.
- ^ משה אברבנאל מחפש עסק
- ^ התפרעויות קשות סביב מסגד חסן בק ו"אבולעפיה", באתר ynet, 3 ביוני 2001
- ^ אור מרינגר, עונש מאסר למשליכי ראש חזיר למסגד ביפו, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC)
