מסוק הממונע בכוח האדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסוק הממונע בכוח האדם הוא סוג של כלי טיס המונע בכוח שרירי האדם על ידי לפחות אדם אחד. היכולות של המסוק מוגבלות לשימוש בכח שמופעל על ידי שריריו של האדם שמטיס את המסוק, לרוב על ידי דיווש.

פרס סיקורסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1980 ואילך המלכ"ר האמריקני "האגודה האמריקנית למסוקים" (AHS) עורך תחרות בינלאומית לפיתוח מסוק הממונע בכוח האדם. במסגרת התחרות, אשר פתוחה להשתתפות של יחידים וצוותים מכל רחבי העולם, מובטח פרס בסך 250,000 דולרים למשתתף שיצליח לגרום למסוק המונע בכוח שרירי האדם לרחף לגובה של 3 מטרים במהלך טיסה שתימשך לפחות דקה.[1] עד לחודש יוני 2013 לא הצליח אף אחד מכלי הטיס הניסיוניים שהשתתפו בתחרות לאורך השנים לעמוד בדרישות אלו. ב-13 ביוני 2013 הצליחה קבוצת אירוולו (AeroVelo) מקנדה לעמוד בדרישות פרס סיקורסקי והוא הוענק לה בטקס שנערך ב-11 ביולי 2013.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם המסוק "דה וינצ'י III"
  • 10 בספטמבר 1989 – דגם המסוק הניסיוני "דה וינצ'י III" אשר פותח על ידי צוות חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת קליפורניה פוליטכניק סטייט, הופך לדגם המסוק הראשון המופעל בכוח שרירי האדם כאשר הוא הוטס במשך 7.1 שניות אשר במהלכם הוא הגיע לגובה של 20 סנטימטרים מעל לקרקע.[2]
  • 1994 - צוות חוקרים יפנים מאוניברסיטת ניהון שביפן הצליחו להטיס את דגם המסוק הניסיוני "יוריי I" לגובה של 20 סנטימטרים מעל הקרקע במשך 19.46 שניות.[3]
  • 11 במאי 2011 – צוות חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת מרילנד הצליחו להטיס את דגם המסוק הניסיוני "גאמרה" (Gamera) מספר סנטימטרים מעל הקרקע במשך 4 שניות.[4]
  • 21 ביוני 2012 – צוות חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת מרילנד מצליחים להטיס את הדגם המשופר של המסוק הניסיוני גאמרה "גאמרה II" במשך 49.9 שניות.[5]
  • 24 ביוני 2012 – דגם המסוק הניסיוני "אפטורן" (Upturn) הוטס בהצלחה במשך 10 שניות כאשר הוא הגיע לגובה מקסימלי של 0.6 מטרים.[6]
  • 28 באוגוסט 2012 – צוות חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת מרילנד מצליחים להטיס את הדגם המשופר של המסוק הניסיוני גאמרה "גאמרה II" לגובה של 2.4 מטרים מעל פני הקרקע.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]