מסיכת המוות האדום
 | |
| "מסכת המוות האדום" - איור מעשה ידי הנרי קלארק משנת 1919 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אדגר אלן פו  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
סיפור קצר |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1842 |
  | |
מסכת המוות האדום (באנגלית: Masque of the Red Death) הוא סיפור קצר שנכתב על ידי אדגר אלן פו בשנת 1842.
הסיפור מספר על מגפה קטלנית, כשהאדם היחיד החסין ממנה אוסף את כל אנשיו אל ארמונו המבוצר במטרה שלא תגיע אליהם. הסיפור עובד לסרט בכיכובו של וינסנט פרייס בשנת 1964.
עלילת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגפה מתפשטת בעולם. מגפה הגורמת למי שנדבק בה - והיא מועברת במהירות מאדם לאדם - להתחיל לדמם במהירות, ולמות תוך חצי שעה. אך הנסיך פרוספרו, שנדמה שלמחלה אין השפעה עליו, אוסף את אנשיו ואמצעים שישעשעו אותם בזמן שהותם, ונועל אותם (ואת עצמו) בטירתו. אך לאחר מספר חודשים מתחילים להשתעמם הדיירים, והנסיך מחליט לקיים נשף מסיכות שכמוהו לא נראה, ובו יוכלו המסובים להיכנס גם לחדריו הפרטיים של הנסיך, שאותם תכנן בעצמו: החדר הראשון צבוע כולו בכחול, הקירות וזכוכית החלון גם יחד; החדר השני ארגמני; השלישי ירוק; הרביעי כתום, החמישי לבן; והשישי סגול. השביעי היה צבוע כולו בשחור, מלבד מסגרת החלון - היא הייתה אדומה מדם. בחדר עמד שעון מטוטלת ענק, שהשמיע בכל שעה עגולה צלצול מחריש אוזניים. האורחים הורשו להתחפש כאוות נפשם, במגבלה אחת - התחפשות למוות האדום אסורה.
ביום המסיבה, אליה התכוננו האורחים במשך ימים רבים, צפה הנסיך בהנאה בכל אורחיו המחופשים והחוגגים. אך באמצע המסיבה הופרעה שלוות הנוכחים - הופיע אדם עטוף בתכריכי קבורה, ולובש מסכה המדמה את פניו של אדם שנפל קורבן למוות האדום. הנסיך הזועם ממהר לרדוף אחריו במטרה להורגו, ונעצר בחדר השחור, האחרון. הוא שולף את סכינו ומנסה לתקוף את הפולש, אך נופל מת רגע לאחר מכן. החוגגים מתנפלים על האדם המחופש ומסירים ממנו את המסיכה. באותו רגע הם נופלים ומדממים למוות, מבינים שהמוות האדום עצמו הוא שפלש אל הנשף.
פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הטוענים כי הסיפור מנסה להביע את עניין החיים והמוות - כל חדר צבוע בצבע אחר, המבטא שלב בחיים (החדרים גם מסודרים ממזרח למערב, וידוע שמזרח מזוהה עם התחלה) עד החדר השחור המסמל מוות. גם השעון, שבצלצולו עוצר את החגיגות, מקושר לדימוי של הזמן החולף.[1] המגפה מתבססת באופן עקיף על מגפת הדבר, שנקראה "המוות השחור". גם היא הייתה ידועה בהתפשטותה המהירה והבלתי ניתנת לעצירה, באירופה של ימי הביניים.
אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסיפור עובד לסרט בשנת 1964, ורימייק בשנת 1989.
- נוצר מחזה בהשראת הסיפור, והוא רץ מאוקטובר 2007 עד אפריל 2008.
- בספר פנטום האופרה, אריק מגיע לנשף המסיכות כשהוא לבוש כמו המוות האדום. תחפושת זו חזרה על עצמה גם בסרטים מ-1925 ו-2004, ובמחזמר של אנדרו לויד ובר.
- בסרט האנימציה סיפורים שלא יאמנו (Extraordinary tales) (2015), הסיפור הזה הוא אחד מחמשת הסיפורים המופיעים. מסופר בקולו של רוג'ר קורמן.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסיפור המקורי (באנגלית)
- מסיכת המוות האדום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נשף המסכות של המוות האדום - אדגר אלן פו בתרגום אבי גולדברג
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Masque of the Red Death Analysis | Shmoop, www.shmoop.com
- ^
"סיפורים שלא יאומנו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
