מסילת נילג'ירי ההררית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרכבות ההרריות בהודו:
מסילת נילג'ירי ההררית
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
NMR Train on viaduct 05-02-26 33.jpeg
רכבת במסילת נילג'ירי ההררית
מדינה Flag of India.svg הודו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 4
הערות נוסף לערך קיים מ-1999; הורחב ב-2008
הרי נילגירי

מסילת נילג'ירי ההררית (אנגלית Nilgiri Mountain Railway או NMR; טמילית நீலகிரி மலை இரயில் பாதை) היא מסילת רכבת בהרי נילג'ירי במדינת טאמיל נאדו שבהודו. המסילה מחברת את העיר מטופלאיאם השוכנת בגובה של 326 מטר דרומית-מזרחית להרים, עם העיר אודהאגאמאנדאלאם שבצידם המערבי והממוקמת בגובה של 2,203 מטר. המסילה היא הרכבת היחידה בהודו הפועלת על גלגל שיניים, והרכבות מונעות באמצעות קטרי קיטור או דיזל. בשנת 2005 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית וצורפה למסילת דרג'ילינג ההימלאית. ההכרזה המאוחדת מכונה מאז "הרכבות ההרריות בהודו".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגות הרי נילג'ירי במרכז דרום תת היבשת ההודית נישאות לגובה של יותר מ-2,000 מטר. הם מכוסים בג'ונגל סבוך והיו מבודדים עד המאה ה-19. התיישבות בריטית בהרים החלה בסביבות שנת 1820, ועד מהרה החלו קמים בהם בתי קיץ, במיוחד באודהאגאמאנדאלאם בצידם המערבי של ההרים. במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר נהגה כל ממשלת מדרס (כיום צ'נאי) לעבור אל ההרים במהלך חודשי הקיץ. הצעות ראשונות להקמת קו הרכבת נוסחו בשנת 1845, וב-1873 הסתיימה הנחתה של מסילת רכבת ברוחב רגיל בין מדרס לעיר מטופלאיאם. כדי להתגבר על שיפועי ההרים צפונית-מערבית לעיר, הוצע להקים רכבת הפועלת על גלגל שיניים, ולבסוף, ב-1882, אומצה השיטה שיושמה בהקמת הרכבת בהר ריגי בשווייץ. עבודות הסלילה החלו בשנת 1891, הקו נחנך ב-1908.

המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המסילות המשוננות בין הפסים

אורכו של קו הרכבת הוא 45.88 ק"מ ובו מסילה בודדת צרה ברוחב של 1,000 מ"מ. בין הפסים מונחות שתי מסילות משוננות שכל אחת מהן מרוחקת מהפס החיצוני הסמוך לה מרחק של 455 מ"מ, והרווח ביניהן הוא 44 מ"מ. שיניהן של המסילות ערוכות לסירוגין כדי להבטיח אחיזה גם בסיבובים.

ניתן לחלק את קו הרכבת לשלושה קטעים. הראשון באורך של 7 ק"מ יוצא ממטופלאיאם, בה ממוקם הדפו של הרכבת, ומטפס 405 מטר אל המישור המרכזי של טאמיל נאדו. בקטע זה אין הרכבת נעזרת בגלגל השיניים והמהירות המקסימלית המותרת לאורכו היא 30 קמ"ש. אורכו של הקטע השני הוא 19 ק"מ, ובמהלכו מטפסת הרכבת 1,330 מטר בעזרת גלגל השיניים ובמהירות מקסימלית של 13 קמ"ש בלבד. השיפוע הממוצע הוא של 1:15 והשיפוע המרבי מגיע ל-1:12. לאורכו של קטע זה 208 עיקולים, 27 גשרים, 13 מנהרות ומנהרה חלקית נוספת. בקטע השלישי שאורכו 18 ק"מ, מטפסת הרכבת את 142 המטר הנותרים במהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, וחוצה שלוש מנהרות שבהן המנהרה הארוכה לאורך הקו (282 מטר). משך הנסיעה במעלה ההר הוא כמעט 5 שעות, בעוד שבמורד גומעת הרכבת את המרחק בכ-3.5 שעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of india
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בהודו

מצודת אגרהמערות אג'אנטההמונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'יהפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאדתחנת צ'האטראפאטי שיוואג'יהכנסיות והמנזרים בגואהמערות אלפהאנטהמערות אלורהפטהפור סיקרי • המקדשים הגדולים של צ'ולה: מקדש בריהאדיסוואראר, מקדש גאנגאיקונדה ומקדש אראוואטסווארההאמפימהבליפוראם ופטדקאלקבר הומאיון בדלהיקהג'וראהומקדש מהאבודהי • הרכבות ההרריות בהודו: מסילת דרג'ילינג ההימלאית, מסילת נילג'ירי ההררית ומסילת קאלקה-שימלהמתחם קוטובהמצודה האדומה בדלהימקלטי הסלע בבהימבטקהמקדש השמש בקונאראקטאג' מהאלהפארק הלאומי קזיראנגההפארק הלאומי קאולדאושמורת מאנאסהרי גהט המערבייםהפארק הלאומי נאנדה דווי והפארק הלאומי עמק פרחיםג'נטאר מנטארמצודות הגבעות בראג'סטן * ראני קי ואו * הפארק הלאומי הימלאיה