מסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסתה לעבודה זרה
(מקורות עיקריים)
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו ט"ז, לאו י"ז, לאו י"ח, לאו י"ט, לאו כ', לאו כ"א
ספר החינוך, מצווה תנ"ז, מצווה תנ"ח, מצווה תנ"ט, מצווה ת"ס, מצווה תס"א, מצווה תס"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בהלכה, מסית הוא יהודי המסית יהודי אחר לעבוד עבודה זרה. מעשה זה מתקשר לשש מצוות לא תעשה מהתורה. על פי ההלכה, עונשו של המסית הוא סקילה.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הדין הוא בספר דברים בפרשת ראה פרק יג פסוקים ז - יב:

כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר, נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו, כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ, יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

דיני מסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר דינים ייחודיים נאמרו בהלכה לגבי מסית:

  • אפילו אם המוסת לא עבד עבודה זרה, המסית מתחייב.
  • חייב מיתה גם ללא התראה גמורה.
  • מכמינים למסית עדים על מנת להפלילו.
  • אין מלמדים עליו זכות במשפט.
  • דווקא המוסת מוציא את המסית להורג.
  • יש להכריז בציבור על הוצאתו להורג (על פי הכתוב "וכל ישראל ישמעו ויראון"). לדעת רבי עקיבא הוצאתו להורג של המסית צריכה להיות בזמן הרגל, כשכל העם נמצא בירושלים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ה


ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.