מסך בית המקהלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסך בית המקהלה בכנסיית פטרוס ופאלוס הקדושים, בקינגהם, המאה ה-20.
מסך בית המקהלה מהמאה ה-15, בכנסיית סנט מילאנוס, שבקורנוול. המסך שוחזר בשנת 1925.

מסך בית המקהלהאנגלית: rood screen, choir screen או chancel screen, בצרפתית: jubé, בגרמנית: Lettner), באדריכלות כנסייתית, הוא המסך הממוקם בכנסייה בין הספינה לבין אזור בית המקהלה של הכנסייה, בו נערכו הטקסים הנוצריים ובו היה ממוקם המזבח של הכנסייה. מסך זה היה נפוץ בכנסיית במערב אירופה החל מימי הביניים, והיה עשוי עץ, ברזל או אבן.

מרבית המסכים בכנסיות הקתוליות הוסרו בתקופת הקונטרה-רפורמציה מאחר שההפרדה החזותית בין העם לבין המזבח והטקסים עמדה בניגוד להחלטות ועידת טרנט, מאידך, מסכים אלה שרדו בכנסייות אנגליקניות, ולותרניות בנות התקופה.

המסך התפתח במקביל לאיקונוסטאזיס שבכנסייה המזרחית.

תיאור המסך והתפתחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "rood" מקורו במילה הסקסונית שמשמעה צלב. המסך נקרא בשם זה מאחר שבראשיתו הייתה במרכזו דמותו של ישו הצלוב, ומשני צדדיו נהגו להציב את פסליהם של מרים, אם ישו ויוחנן השליח (בדומה לאיקונוסטאזיס בכנסייה המזרחית, כאשר יוחנן תופס את מקומו של יוחנן המטביל והצליבה את מקום הפנטוקראטור.). בכנסייות קהילתיות, חלקים מהמסך כוסו טיח, ואילו בכנסיות מרכזיות (קתדרלות) עוטר המסך בתגליפי עץ דמויי תחרה. שמות המסך בשפות האירופאיות השונות (כגון pulpitum, Lettner, jubé ו-doksaal - "דוכן תפילה") מרמזים על כך שמקורו של המסך בארצות אלה בפלטפורמה ממנה קרא הבישוף את כתבי הקודש. בכנסייה האנגליקנית שימש המסך כבסיס לנרות שהוצבו בראשו והאירו את הכנסייה, ובמרבית הכנסיות באנגליה, ויילס וסקוטלנד, לא כלל המסך דוכן הקראה עבור הבישוף.

במהלך ימי הביניים לא היה קיים מסך במרבית הכנסיות במערב אירופה (בניגוד לכנסיות המזרחיות), ואולם בעקבות דוקטרינת הטרנסובסטנציאציה שנקבעה בשנת 1215 בועידת הלאטרן הרביעית, הוחלט שקיים צורך להגן על לחם הקודש מפני שימוש בלתי הולם, והחל הצורך בהקמת מסך קבוע בכנסיות. עד אותה עת הייתה הספינה בכנסיות פתוחה לקהל, ושימשה לצרכים חילוניים שונים. תושבי העיר נהגו לסחור בספינה, ולישון בה, ונדרשה הפרדה בינה לבין האזור המקודש.

במערב אירופה, בעקבות הרפורמציה הוחלט בועידת טרנט (1545 - 1563) כי במסגרת הקונטרה-רפורמציה יש להנגיש את הטקסים הדתיים להמונים, והוחלט על הסרת המסכים על מנת לאפשר לצופים בטקס לראותו, ולא רק לשמוע אותו, וכבר בשנת 1565 הורה קוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה על הסרת המסך בכנסיות בזיליקת סנטה קרוצ'ה וסנטה מריה נובלה. ובכנסיית ג'זו שנבנתה בשנת 1584 ברומא לא הוקם מסך. במהרה הוסרו כל המסכים בכנסיות הקתוליות שבמערב אירופה, למעט מספר חריגים כגון קתדרלת טולדו.

במהלך הרפורמציה באנגליה נהרסו מרבית המסכים במטרה להשמיד את התבליטים והתגליפים עליהם, והמסכים כוסו טיח על מנת למחוק את הציורים שעליהם. כיום אין בבריטניה מסכים מקוריים מימי הבינים, בעקבות צו שהוציא המלך אדוארד השישי בשנת 1547, אף שחלק מהמסכים הושבו בתקופת שלטונה של מרי הראשונה, ומרביתם של אלה הוסרו שוב בתקופת אליזבת הראשונה. הכנסייה האנגליקנית המשיכה להשתמש במקהלה בטקסיה, ולכן נותרה הפרדה בין אזור המקהילה לספינה. בכנסיות האנגליקניות שניבנו לאחר הרפורמציה באנגליה נבנו מסכים בלא סממנים דתיים (בלא הצלבים ופסלי הקדושים), והחל מהמאה ה-17 התפתח הנוהג לשים עם המסכים את סמל הממלכה המאוחדת. החל מהמאה ה-19 החל מחדש הנוהג להתיקן מסכים בכנסיות הקתוליות שבאנגליה, ובמקביל החל שחזורם של המסכים מימי הביניים (כאשר לא הוצבו בהם פסלי קדושים וסצנת הצליבה, אלא הצלב בלבד).

משמעות סמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסך הפריד בין האזור המקודש, בו נערכו הטקסים הדתיים על ידי כוהני הדת והנזירים, לבין הספינה בה נכחו פשוטי העם. חלק מהמסכים מנעו כל צפייה בטקס, אולם היו מסכים בהם היו חריכי צפייה דרכם יכלו לראות את הטקס, או מסכים נמוכים אשר אפשרו לצופים לראות את החפצים שהכומר הגביה במהלך הטקס (כגון גביע היין, הצלב ולחם הקודש). בכנסייה האנגליקנית עצמה החל שימוש במסך כחלק מהטקס, והוא כוסה בפרוכת בימים מסוים של השנה וזו הוסרה בטקס דתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]