מסכת כלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער מסכת כלה במהדורה משנת 1789

מסכת כלה ומסכת כלה רבתי הם שני חיבורים הנמנים עם המסכתות הקטנות. מסכת כלה הוא חיבור קלאסי של המסכתות הקטנות בעוד מסכת כלה רבתי הוא חיבור מאוחר יותר ראה בערכו. שמם נגזר מהמאמר הראשון העוסק בחובת ברכת הנישואין: "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה".

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת כלה מכילה פרק אחד ארוך העוסק ברובו באופן הראוי לקיום יחסי אישות ובענייני צניעות על פי הדרכות חז"ל.

אזכורים בתלמוד ובספרי הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת שבת מובא מאמרו של רבי יוחנן הקובע מי מוגדר כ"תלמיד חכם": "איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור, זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה".‏[1] מאמר דומה מובא בברייתא במסכת קידושין הדנה באדם שקידש אישה בתנאי שהוא "תלמיד חכם". על פי התלמוד על מנת שהקידושין יהיו תקפים אין צורך שהמקדש יהיה במדרגתם של שמעון בן עזאי או של שמעון בן זומא, אלא די בכך "ששואלין אותו בכל מקום דבר אחד בלימודו ואומרו, ואפילו במסכתא דכלה".‏[2]

הראשונים פירשו את המילים "אפילו במסכת כלה" בכמה צורות. רש"י פירש כי מדובר בחיבור תנאי מסוים הנקרא מסכת כלה. לפי פירושו בזמן חז"ל הלימוד במסכת כלה לא היה נפוץ ולכן תלמיד חכם הבקיא אפילו במסכת זאת ראוי להתמנות פרנס על הציבור. מאידך, אף על פי שמסכת כלה אינה נחשבת כקשה להבנה, אדם שלמד אותה ובקיא בה, מוגדר כתלמיד חכם לעניין קידושין.

לעומת זאת, ראשונים אחרים, בהם ר"י הזקן, הרמב"ם, המאירי ורבי יהודה ברצלוני, העדיפו את הפירוש לפיו מדובר במסכת הנלמדת בשני כינוסי הלימוד השנתיים שהיו נהוגים פעמיים בשנה וכונו ירחי כלה.‏[3] יש אף שגרסו בלשון התלמוד "הלכות כלה" ולא "מסכת כלה".‏[4]

לפירוש השני נטה גם חנוך אלבק. לדבריו, המילים "ואפילו במסכת כלה" הוכנסו בשלב מאוחר יותר ואינם חלק מהברייתות או ממאמרו של רבי יוחנן. בהסבר זה מתייחס אלבק לדבריו של אייזיק הירש וייס שטען כי מנהג "ירחי כלה" הוא מאוחר והיה נהוג רק בבבל ולכן לא ניתן לייחסו לתנאים או לרבי יוחנן. בדברים אלו רצה וייס להוכיח כי מסכת כלה שהוזכרה בתלמוד היא חיבור נפרד. עם זאת, הוא סבר כי מסכת כלה המצויה בידינו הכוללת בעיקר בדברי אגדה, אינה זו המוזכרת בתלמוד ועסקה ככל הנראה בדיני כלה.‏[5]

מסכת כלה או מאמרים הלקוחים ממנה מוזכרים בספרי הראשונים: העיטור, פירוש רבנו בחיי על התורה, מנורת המאור, ראשית חכמה ומדרש שמואל.‏[6]

מהדורות ונוסחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת כלה שלפנינו מכילה פרק אחד בלבד. על קובץ זה קיימים פירושים מאת הרב יהוידע הכהן, הרב יעקב נוימבורג ("נחלת יעקב") הרב חיים יוסף דוד אזולאי ("כיסא רחמים"), הרב יעקב ב"ר דב בער ("קהלת יעקב") וכן הגהות של הגר"א ושל הרב יהודה בכרך (הגרי"ב).

בשנת תרכ"ד הדפיס נחמן נתן קורונל בווינה את הספר "חמישה קונטרסים" ובו כמה מסכתות קטנות שמצא בכתב יד שנכתב בסלוניקי בשנת רס"ט. בין המסכתות נדפסה גם "מסכת כלה" שכללה עשרה פרקים. נוסח זה היה רחב ומפורט הרבה יותר ממסכת כלה שהייתה ידועה עד אז, והתאים לאזכורים שונים של מסכת כלה בספרי הראשונים שלא התאימו לנוסח הקצר יותר.

מאוחר יותר הודפס נוסח זה לצד הנוסח הרגיל בש"ס וילנא[7] עם מעט הגהות ומראי מקומות. כדי להבדיל בין שני הקבצים, נקרא החיבור שהתגלה על ידי קורונל "מסכת כלה רבתי".

בשנת תרנ"ד הדפיס ישראל זליגמן את מסכת כלה רבתי בתוספת הקדמה וביאור בשם "מעיין גנים".

בשנת תרס"ו הדפיס ברוך טולדאנו בטבריה את הפרק הראשון של כלה רבתי עם פירוש המיוחס לרבי אברהם הירחי על פי כתב יד מהעיר מקנס במרוקו.

מהדורה מדעית למסכת כלה רבתי התפרסמה על ידי מיכאל היגר בשנת תרצ"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל היגר, מסכתות כלה והן מסכת כלה, מסכת כלה רבתי - הוצאו לאור על פי כתבי-יד שונים בלוית מבוא והערות ושנויי-נוסחאות ומראה-מקומות, ניו יורק, דבי רבנן, תרצ"ו.
  • יכין אפשטיין, עיונים במסכת כלה רבתי - נוסח עריכה ותקופה - ‫חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה‬, האוניברסיטה העברית תשס"ט, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות - מסכת כלה:

קישורים נוספים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד א'; ראו גם: תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י', עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, עמוד ב'
  3. ^ גם לפי פירוש זה ניתן להסביר את דברי התלמוד להקל ולהחמיר.
  4. ^ חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, דביר, תל אביב, תשכ"ט, עמ' 604-601
  5. ^ אייזיק הירש וייס, דור דור ודורשיו, חלב ב', פרק עשרים וחמישה, הברייתא
  6. ^ ישראל זליגמן, ‏מסכת כלה רבתי, הקדמה, עמ' 27, באתר HebrewBooks
  7. ^ בסוף סדר נזיקין.