מסכת מעשר שני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של מעשר שני ופדיונו, נטע רבעי, ודיני ביעור מעשרות ווידוי מעשרות.

כמרבית המסכתות בסדר זה, המסכת מופיעה במשנה בלבד, ולא נכתב לה תלמוד בבלי אלא תלמוד ירושלמי ותוספתא בלבד. בתלמוד הירושלמי של מסכת זו יש גם פתרון חלומות, כמו בפרק תשיעי במסכת ברכות.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, סודרה מסכת מעשר שני אחרי מסכת מעשרות על פי סדר חשיבותם.[1]

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי (אין מוכרין אותו) (שבע משניות[2]).
  2. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ניתן לאכילה) (עשר משניות).
  3. לֹא יֹאמַר (שלוש עשרה משניות).
  4. הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת (שתים עשרה משניות).
  5. כֶּרֶם רְבָעִי (חמש עשרה משניות).

בסה"כ במסכת 57 משניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט משנה מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ההקדמה למשנה בתרגומו העתיק של יהודה אלחריזי
    2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה ב"משניות מבוארות", עם ביאור פינחס קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.