מסכת שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא

מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ"‏[1], "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה"‏[2].

במסכת שבת 24 פרקים ו-134 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. כמו כן מובא שם דיני מצוות היום (הדלקת הנר, תפילה ושלוש סעודות), וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.

בגמרא של מסכת שבת ישנם 156 דפים בתלמוד הבבלי ו-92 דפים בתלמוד הירושלמי.

מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הסיבה הראשונה שמסכת שבת היא המסכת הפותחת את סדר מועד היא שהשבת היא "קדמון במעלה" (בכירה במעלה). סיבות נוספות שמונה הרמב"ם הן שזמנה קבוע מאז בריאת העולם (כל שבעת ימים) ובנוסף שהיא פותחת את פרשת המועדות.

סיבה אחרת לפתיחה במסכת היא שהמסכת היא המסכת הגדולה ביותר (מבחינת מספר המשניות שבה) בסדר מועד.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יְצִיאוֹת הַשַׁבָּת (אחת עשר משניות‏[3]) - דיני הוצאה מרשות לרשות, דיני ערב שבת ,18 גזרות שגזרו בעלית חנניה בן חזקיה.
  2. בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבע משניות) - דיני השמנים והפתילות הכשרים להדלקת נרות שבת, דיני חנוכה ודיני ערב שבת בין השמשות.
  3. כִּירָה (שש משניות) - דיני בישול בשבת ודיני מוקצה.
  4. בַּמֶּה טוֹמְנִין (שתים משניות) - דיני הטמנה.
  5. בַּמֶּה בְהֵמָה (ארבע משניות) - דיני הכלים שבהמה יוצאת ולא יוצאת בהם לרשות הרבים.
  6. בַּמָּה אִשָּׁה (עשר משניות) - דיני תכשיטים ואביזרים שונים, שאשה ואיש יוצאים ולא יוצאים בהם לרשות הרבים.
  7. כְּלָל גָּדוֹל (ארבע משניות) - דיני חיוב חטאות על חילול שבת בשוגג, ל"ט מלאכות שבת ודיני הוצאה מרשות לרשות.
  8. הַמּוֹצִיא יַיִן (שבע משניות) - דיני שיעורים בהוצאה מרשות לרשות.
  9. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבע משניות) - סדרת משניות הפותחות ב'מניין' בנושאים שונים, מתן תורה ודיני הוצאה מרשות לרשות.
  10. הַמַּצְנִיעַ (שש משניות) - דיני הוצאה מרשות לרשות, מלאכות שונות של טיפוח הגוף ודיני תלישה.
  11. הַזּוֹרֵק (שש משניות) - דיני זריקה והושטה מרשות לרשות.
  12. הַבּוֹנֶה (שש משניות) - דיני הבונה, מלאכות חקלאיות שונות ודיני הכותב.
  13. הָאוֹרֵג (שבע משניות) - דיני האורג והצד.
  14. שמנה שרצים (ארבע משניות) - דיני החובל, הכנת ואכילת מאכלים שונים בשבת, דיני רפואה בשבת.
  15. אֵלּוּ קְשָׁרִין (שלוש משניות) - דיני הקושר והמתיר, וקיפול הבגדים.
  16. כָּל כִּתְבֵי (שמונה משניות) - דיני שריפה בשבת, שבות ואמירה לנכרי,
  17. כָּל הַכֵּלִים (שמונה משניות) - דיני טלטול כלים בשבת.
  18. מְפַנִּין (שלוש משניות) - דיני טלטול חומרים, הנעת בעלי חיים וילדים, ילוד בהמות ונשים.
  19. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִילָה (שש משניות) - דיני מילה בשבת ובכלל.
  20. תּוֹלִין (חמש משניות) - דיני סינון, השריה, טיפול בקש ושימוש במכבש.
  21. נוֹטֵל (שלוש משניות) - דיני טלטול שונים ופינוי פסולת.
  22. חָבִית (שש משניות) - דיני מלאכת דישה, מלאכת בונה, מלאכת מלבן ועוד דינים נוספים.
  23. שׁוֹאֵל (חמש משניות) - דיני מסחר והעסקה בשבת, דיני טיפול במת בשבת.
  24. מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ (חמש משניות) - דינים שונים.

בסה"כ במסכת 139 משניות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואל קרצ'מר-רזיאל, מבנה מסכת שבת - הררים תלויים בשערה, משלב מא, ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, ניסן תשס"ח, עמודים 7-35.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"א
  2. ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ג
  3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.