מסלול כבידתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מסלול כבידתי (באנגלית: Orbit), הוא מסלול של אובייקט סביב נקודה בחלל, כמו מסלולו של כוכב לכת סביב המרכז של מערכת כוכבים (למשל במערכת השמש.) המסלולים של כוכבי הלכת הם בדרך כלל אליפטיים. במקרה של מערכת השמש, השמש היא בנקודה שנמצאת על מוקד האליפסה ולא במרכזה.

מסלולם של גרמי השמים נקבע על ידי כבידה ולכן המונח הוא מסלול כבידתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני גילוי חוק המשיכה האוניברסלי על ידי ניוטון, תנועת הכוכבים הוסברה על ידי האסטרונומים הקדומים במספר אופנים, למשל כפעולה של האלים.

בתקופה ההלניסטית נפוץ המודל הגאוצנטרי לפיו כל כוכבי השמים נעים במעגל סביב כדור הארץ.

המודל הגאוצנטרי לא הצליח להסביר את תנועת הכוכבים הנצפית בצורה טובה ולשם כך נוספו למודל אפיציקלים, מסלולים מעגליים משניים למסלול המעגלי של הכוכבים סביב כדור הארץ.

בשנת 1543 פרסם ניקולאוס קופרניקוס ספר המציג את המודל ההליוצנטרי, לפיו כוכבי הלכת סובבים סביב השמש.

יוהנס קפלר גילה את חוקי קפלר לפיהם כוכבי הלכת סובבים סביב השמש במסלולים אליפטיים.

יוהנס קפלר

אייזיק ניוטון גילה את כוח הכבידה האוניברסלי והסביר באמצעותו את תנועת הכוכבים. בפרט, הראה שחוקי קפלר נגזרים מתאוריית הכבידה שלו.

ב-1915 פרסם אלברט איינשטיין את תורת היחסות הכללית בה הציג הסבר חלופי לתופעת הכבידה.

ישנם הבדלים בין התחזיות של תורת היחסות ובין אלו של הפיזיקה הניוטונית, ועל אף שתורת היחסות הוכחה כמדויקת יותר עדיין רווח השימוש בפיזיקה הניוטונית לחישוב מסלולי הכוכבים, שכן במהירויות שאינן מתקרבות למהירות האור היא מדויקת למדי.

מסלולי כוכבי הלכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מערכת השמש, כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, אסטרואידים (כוכבי לכת קטנים), כוכבי שביט, ומסלולי פסולת חלל נעים במסלולים אליפטיים. כוכב שביט נע במסלול פרבולי או היפרבולי שלא נובע מכוח הכובד הקשור לכוכב ולכן הוא אינו נחשב לחלק ממערכת הכוכבים של הכוכב. גופים אשר נעים בכוח הכבידה קשורים לאחד מכוכבי הלכת במערכת כוכבי הלכת, או לווינים טבעיים או מלאכותיים, בצע את המסלולים סביב כוכב הלכת.

בשל הפרעות כבידה הדדיות, מסלולי כוכבי הלכת עשויים להשתנות לאורך זמן.

כאשר שני אובייקטים מקיפים זה את זה, הפריאפסיד היא הנקודה בה שני האובייקטים קרובים ביותר זה לזה ואפואפסיד היא הנקודה בה הם רחוקים ביותר אחד מהשני. (מונחים ספציפיים יותר משמשים לגופים ספציפיים. לדוגמה, פריגיאה (perigee) ואפוגיאה (apogee) הם החלקים הנמוכים ביותר והגבוהים ביותר של מסלול סביב כדור הארץ, ואילו הפריהליון והאפהליון הם הנקודות הקרובות ביותר והרחוקות ביותר של מסלולו סביב השמש).

במסלול אליפטי, מרכז המסה של המערכת שסביבו נע הכוכב הוא במוקד אחד של האליפסה, ואין דבר נוכח במוקד האחר. כשכוכב לכת מתקרבת הפריאפסיד, מהירות הכוכב תגדל במהירות ואילו כשכוכב לכת מתקרב אל האפואפסיד, מהירותו תקטן.