מסנג'ר (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "MESSENGER" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנת מסרים מידיים מבית מיקרוסופט, ראו Windows Live Messenger.


MESSENGER
Messenger.jpg
איור אמן של ה-MESSENGER חולפת ליד כוכב חמה
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל JPL
תאריך שיגור 3 באוגוסט 2004
משגר דלתא II
אתר שיגור SLC-17B קייפ קנוורל
זיהוי NSSDC 2004-030A
אתר אינטרנט http://messenger.jhuapl.edu/
משימה
סוג משימה ביצוע יעף, מקפת
ביצוע יעף על כדור הארץ, נוגה, כוכב חמה
ביצוע היעף ארץ: 2 באוגוסט 2005

נוגה 1: 24 באוקטובר 2006

נוגה 2: 5 ביוני 2007

חמה 1: 14 בינואר 2008

חמה 2: 6 באוקטובר 2008

חמה 3: 29 בספטמבר 2009

לוויין של כוכב חמה
כניסה למסלול 18 במרץ 2011
משך המשימה
פעיל
מידע טכני
משקל 485 ק"ג
כוח 450 ואט
הרכבת ה-MESSENGER בחדר נקי
שיגור ה-MESSENGER
אחת התמונות ששידרה ה-MESSENGER לכדור הארץ בעת היעף הראשון חשפה פני שטח שמעולם לא נראו לפני כן

MESSENGER‏ (MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry and Ranging) הינה גשושית אשר שוגרה על ידי נאס"א לחקר כוכב הלכת חמה ב־3 באוגוסט 2004. הגשושית היא חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א. בדרכה הארוכה למסלול קבוע סביב כוכב חמה, ביצעה הגשושית מספר מעברים קרובים לכדור הארץ ולנוגה על מנת לחסוך בכמות הדלק הנדרש למסע. ב-4 באפריל 2011 המסנג'ר נכנסה לשלב העיקרי של משימתה שארך כשנה במהלכה צולמו קרוב ל-100,000 תצלומים של פני השטח. החל ב-17 במרץ 2012 המסנג'ר החלה במשימת הארכה המתוכננת עד מרץ 2013.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשושית תוכננה לחקור שש סוגיות עיקריות הקשורות בכוכב הלכת חמה:

  • סיבת צפיפותו הגבוהה של כוכב חמה
  • ההיסטוריה הגאולוגית של כוכב חמה
  • מקור השדה המגנטי של כוכב חמה
  • מבנה הליבה של כוכב חמה
  • האם יש קרח בקטבי כוכב חמה
  • מה מקור האטמוספירה הדלילה בכוכב חמה

מכשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגשושית מכשור שמאפשר צילום תמונות ברזולוציה גבוהה בהרבה מזה של מרינר 10 וצילום שטחים נרחבים יותר. הגשושית גם מצוידת במכשור מגוון יותר כגון ספקטרומטר, אשר יכול לברר פיזור חומרים שונים על פני כוכב חמה, מגנטומטר ומכשור נוסף למדידת מהירות חלקיקים טעונים. שינויים זעירים במסלול הגשושית מאפשרים להסיק מה הוא המבנה הפנימי של כוכב חמה.

המכשור שעל ה-MESSENGER כולל:

  • זוג מצלמות (Mercury Dual Imaging System – MDIS) שתי מצלמות, אחת בעלת שדה ראיה רחב ושנייה בעלת שדה צר (והגדלה גבוהה). המצלמות מסוגלות לצלם בצבעים אמיתיים, דרך מסננים של צבעים מסוימים וכן להפיק תמונות תלת ממדיות.
  • ספקטרומטר קרני גמא ונייטרונים (Gamma-Ray and Neutron Spectrometer – GRNS)
  • ספקטרומטר קרני רנטגן (X-Ray Spectrometer – XRS) יאתר סוגי חומרים שונים מאשר ה-GRNS.
  • מגנטומטר (Magnetometer - MAG) יאפשר לאתר כיצד מתנהג השדה המגנטי של כוכב חמה, האם מקורו בליבת כוכב חמה האם ליבתה מסתובבת או קבועה.
  • מד גובה פני שטח (Mercury Laser Altimeter – MLA) ייתן תמונה מדויקת ביותר של גודלן של תצורות הקרקע על פני כוכב חמה.
  • ספקטרומטר פני השטח ואטמוספירה (Mercury Atmospheric and Surface Composition Spectrometer – MASCS) למדידת כמויות והרכבי של חומרים שונים באקסוספירה שעל פני חמה וכן חומרים שונים שה-GRNS וה-XRS לא מסוגלים לגלות.
  • ספקטרומטר פלזמה (מצב צבירה) וחלקיקים אנרגטיים (Energetic Particle and Plasma Spectrometer – EPPS) יבדוק כיצד מתנהגים חלקיקים טעונים חשמלית הנפלטים מהשמש ליד השדה המגנטי של כוכב חמה, על כדור הארץ אותם חלקיקים יוצרים את הזוהר הצפוני.
  • מגן שמש (SUNSHADE) שתפקידו להגן על המכשור שנמצא בתוך הגשושית מהתחממות, שכן הטמפרטורה בצד היום בחמה מגיעה לכ-400 מעלות צלזיוס.

שלבים משמעותיים בהגעתה של המסנג'ר לכוכב חמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 באוגוסט 2004 שוגרה הגשושית מנמל החלל קייפ קנוורל על גבי טיל דלתא 2 למסלול הליוצנטרי. משך הזמן שנדרש למסע ישיר (מסלול אליפטי בו כדור-הארץ וכוכב חמה הנם האפהליון והפריהליון בהתאמה) אל כוכב חמה הנו כ-3 חודשים בלבד, אולם אז הייתה מגיעה הגשושית במהירות מסלולית גבוהה. כדי להגיע במהירות נמוכה יחסית, המאפשרת מסלול הקפה נמוך יותר, שוגרה המסנג'ר במסלול בעל מספר שלבי הגעה שכלל מספר מעברים ליד כוכב חמה, כדור-הארץ וכוכב הלכת נוגה.

יעף ראשון סביב כוכב חמה בוצע ב-14 בינואר 2008. ביעף זה צילמה הגשושית כחמישית משטח הכוכב, הצילומים הראו כי שטחים גדולים מכוכב חמה נוצרו על ידי התפרצויות געשיות, וכי יש לו שדה מגנטי פעיל, הנוצר בגרעין ברזל מותך.

יעף שני החל ב-6 באוקטובר 2008, ביעף זה, חלפה הגשושית במרחק 200 ק"מ מכוכב חמה וצילמה למעלה מ-1,200 תמונות שכיסו חלק נוסף שלו.

יעף שלישי בוצע בספטמבר 2009. ביעף זה צולמו מרבית פני השטח שטרם מופו על ידי מרינר 10. ב-18 במרץ 2011 נכנסה הגשושית למסלול אליפטי סביב כוכב חמה והחלה במשימתה העיקרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]