מסע המלחמה האתונאי לסיציליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסע המלחמה האתונאי לסיציליה
עימות:

המלחמה הפלופונסית

תאריך:

415-‏413 לפנה"ס

קרב לפני:

קרב מלוס

קרב אחרי:

קרב סימי

מקום:

סיציליה

תוצאה:

מפלה אתונאית מוחלטת

הצדדים הלוחמים
אתונה, חברות הליגה האטית-דלית, סגסטה סירקוסאי, קורינתוס, ספרטה
מפקדים

ניקיאס
לאמאכוס
דמוסתנס
אורימדון

גיליפוס
הרמוקרטס

כוחות

צי המשלוח הראשון:
5,100 הופליטים, 1,300 קשתים, 30 פרשים, 134 תלת-חתריות[1]
תגבורת:
5,000 הופליטים, מספר רב של רגלים קלי-חימוש, 73 תלת-חתריות

לא ידוע, אבל כלל לפחות 1,200 פרשים ו-1,000 הופליטים ספרטנים ולפחות 100 ספינות

אבידות

כל חיל המשלוח נהרג או נפל בשבי ונמכר לעבדות

לא ידוע

מסע המלחמה האתונאי לסיציליה

מסע המלחמה האתונאי לסיציליה היה מסעו של חיל משלוח אתונאי לסירקוסאי שבסיציליה, אשר התנהל במשך שנתיים, בין 415 ל-413 לפנה"ס. המסע היה חלק מהמלחמה הפלופונסית, ובאמצעותו ניסתה אתונה להשיג שליטה אסטרטגית באי שהיה בעיקר תחת השפעה ספרטנית. המשלחת לא הצליחה להשיג את מטרותיה מלכתחילה בשל אי בהירות מטרותיה ומבנה הפיקוד המעומעם שלה, שכן מונו שני מצביאים למשלחת ערב צאתה: ניקיאס ואלקיביאדס. במהלך הדיונים המקדימים באתונה גדל חיל המשלוח המתוכנן מכוח קטן של 20 ספינות לצי עצום של 134 תלת חתריות. כמו כן האדם הדומיננטי והכוח המניע העיקרי מאחורי מסע המלחמה, אלקיביאדס, נקרא עוד טרם תחילת הלחימה להישפט באתונה באשמות חילול קודש באתונה. למרות ניצחונות ראשוניים מעודדים, המשלחת נחלה תבוסה. המצור שהטילו האתונאים על סירקוסאי כמעט והביא לנפילתה, אך הקערה התהפכה עם הגעתו של המצביא הספרטני גיליפוס, והאתונאים נהפכו מצרים לנצורים. ניקיאס ניסה נואשות לחלץ את צבאו, אך הוא וחייליו הוכו על ידי החיילים הספרטנים ורבים מהם נפלו בשבי. גם לאחר הגעת תגבורת מאתונה לא הצליחו האתונאים להיחלץ מהמצור וסופו של דבר נאלצו להיכנע. ניקיאס הוצא להורג בפקודת הסירקוסאים ושאר חייליו נמכרו לעבדות.

הסיבות לשיגור חיל המשלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלום ניקיאס הגיעו לאתונה ידיעות על ידי שליחים, כי בעלות בריתה בסיציליה נמצאות תחת מתקפה מצד סירקוסאי. אנשי סירקוסאי היו דורים במוצאם (כמו הספרטנים), לעומת האתונאים ובני בריתם בסיציליה שהיו איונים. לפיכך חשו האתונאים חובה להגן על אחיהם ובני בריתם באי. אולם יש להניח כי אתונה לא שאפה לפעול מטעמי אחווה וכיבוד הסכם השלום של ניקיאס בלבד. המטרה של סירקוסאי, העיר הדומיננטית באי, הייתה מבחינתם המכשול העיקרי לשאיפתם זו.

בשלבים האחרונים של ההכנות הואשם אלקיביאדס, מפקד המבצע, בהשחתת פסלי האלים. הוא כפר בהאשמות ודרש לעמוד לדין ללא דיחוי, אולם האתונאים החליטו לשלוח אותו למסע בכל זאת (אולי משום שחשבו שכך יהיה קל יותר להרשיעו). ואכן, זמן קצר לאחר הגעתו לסיציליה הוא נקרא לשוב לאתונה כדי לעמוד למשפט. מאחר שחשש כי יורשע על לא עוול בכפו, החליט אלקיביאדס לערוק לצדה של ספרטה והדליף לה את תוכניות המבצע.

הכוח האתונאי כלל יותר מ-100 ספינות מלחמה, למעלה מ-7,000 רגלים וכמות זעומה של 30 פרשים, שהתבררו כנחותים בהתמודדות מול חיל הפרשים הסירקוסאי, שהיה גדול ואיכותי יותר. עם נחיתת כוחות אתונה הצטרפו אליהם כוחות של כמה מבעלות בריתה, אולם במקום לתקוף מיד, החליט ניקיאס, המפקד החדש, להשתהות, על מנת לארגן את כוחותיו ובעלות בריתו.

הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתמהמהות האתונאית איפשרה לספרטנים לשלוח עזרה לסיציליה. המצביא הספרטני גיליפוס הגיע עם תגבורות, גייס כוחות נוספים באי, ובסדרה של קרבות הביס את הכוחות האתונאים ופרץ את המצור. בד בבד פתחו הספרטנים במתקפה יבשתית ביוון. על פי עצת אלקיביאדס הם כבשו את מבצר דקליאה ליד אתונה ומנעו מאתונאים לקבל אספקה דרך היבשה. לפיכך, כל האספקה לעיר הייתה צריכה להיעשות דרך הים, דבר שגרע מהמשאבים האתונאיים. חברי הליגה הפלופונסית שלחו תגבורות נוספות לסירקוסאי בניסיון לגרש את האתונאים מאדמת סיציליה. במקום לסגת, שלחו האתונאים עוד 100 ספינות ו-5,000 חיילים. הסירקוסאים ובני בריתם הצליחו בהנהגתו של גיליפוס לנצח שוב את האתונאים בקרב יבשה; הצי הסירקוסאי, שנאסף בעצת המצביא הספרטני, השמיד את צי המשלוח האתונאי שהגיע כדי לנסות ולחלץ את צבא ניקיאס. צבא האתונאים, שהיה כעת מנותק מקווי האספקה, מותש וללא אפשרות ממשית לסגת או להימלט, נאלץ להיכנע. החיילים האתונאים הלכו לשבי ורובם ככולם נמכרו לעבדות. הייתה זאת מכה קשה לאתונה, שאיבדה כמחצית מבניה בהרפתקה זו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Donald Kagan, The Peace of Nicias and the Sicilian Expedition. Cornell University Press, 1981.
  • Nancy Demand, A History of Ancient Greece. McGraw-Hill, 1996.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוקידידס, 6.43


המלחמה הפלופונסית

קרב לאוקימנהקרב סיבוטהקרב פוטידאיהקרב כאלקיסקרב ריוןקרב נאופקטוסמרידת מיטילנהקרב טנגרההמערכה באייטוליהקרב אולפאיקרבות פילוס וספקטריהקרב דליוןקרב אמפיפוליסקרב מנטינאהמסע המלחמה האתונאי לסיציליהקרב סימיקרב קינוסמהקרב אבידוסקרב קיזיקוסקרב נוטיוןקרב ארגינוסאיקרב אייגוספוטמוי