מספר אור
במתמטיקה, מספר מחלק-הרמוני, או מספר אור (Ore), ולעתים אף מספר אור-הרמוני, על-שם המתמטיקאי הנורבגי אוישטיין אור (Øystein Ore) שהגדיר את המספרים הללו בשנת 1948, הוא מספר טבעי חיובי שהממוצע ההרמוני של המחלקים שלו הוא מספר שלם. הראשונים מבין מספרי אור הם: 1, 6, 28, 140, 270, 496, 672, 1638, 2970, 6200, 8128, 8190.
לדוגמה, 6 הוא מספר אור, ולו ארבעה מחלקים 1, 2, 3, ו-6 עצמו. הממוצע ההרמוני שלהם הוא מספר שלם:
ל-140 יש שנים-עשר מחלקים והם 1, 2, 4, 5, 7, 10, 14, 20, 28, 35, 70, ו-140 עצמו. הממוצע ההרמוני שלהם הוא:
ביטוי זה שווה ל-5, שהוא שלם, ולכן 140 הוא מספר אור.
תוכן עניינים |
[עריכה] מספרי אור ומספרים מושלמים
אור הבחין שלכל מספר שלם כלשהו M, מכפלת הממוצע ההרמוני והממוצע החשבוני של מחלקיו שווה ל-M עצמו [1]. מכאן נובע שM הוא מספר אור-הרמוני אם ורק אם הממוצע (החשבוני) של מחלקיו מחלק את M.
אור הראה שכל מספר מושלם הוא גם אור-הרמוני. כדי להיווכח בכך, שים-לב שסכום המחלקים של מספר מושלם M הוא בדיוק 2M. לכן, הממוצע (החשבוני) של המחלקים הוא
;, כאשר &d;(M) הוא מספר המחלקים של M. לכל M,
הוא מספר אי-זוגי אם ורק אם M הוא מספר ריבועי, מכיוון שאחרת ניתן לזווג לכל מחלק m של M, מחלק שונה ממנו, M/m. אך מספר מושלם אינו יכול להיות מספר ריבועי. הדבר נובע מהצורה הידועה של מספרים מושלמים זוגיים ומהעובדה שלמספרים מושלמים אי-זוגיים (אם הם קיימים) חייב להיות גורם מהצורה
, כאשר α ≡ 1 (mod 4). לכן, עבור מספר מושלם כלשהו M,
; הוא זוגי והממוצע (החשבוני) של המחלקים הוא
. לכןM הוא מספר אור-הרמוני.
אור שיער ש-1 הוא המספר האי-זוגי היחיד שהוא גם אור-הרמוני. אם ההשערה נכונה, פירוש הדבר הוא שלא קיימים מספרים מושלמים אי-זוגיים.
[עריכה] חסמים וחיפושים באמצעות מחשב
W. H. Mills הראה [2] שלכל מספר אור אי-זוגי הגדול מ-1 חייב להיות גורם ראשוני שחזקתו גדולה מ-107, ו-Cohen הראה שלכל מספר כזה יש לפחות שלושה גורמים ראשוניים שונים.
Cohen, Goto ואחרים כולל אור עצמו, החלו להשתמש במחשבים כדי לחפש מספרי אור קטנים. תוצאות החיפושים הללו הם רשימות של כל מספרי אור עד לבערך 2×109, ושל כל מספרי אור שהממוצע ההרמוני של מחלקיהם הוא 300 לכל-היותר.
[עריכה] תכונות
- אם n הוא מספר אור-הרמוני שאינו מתחלק בשום מספר ריבועי אז n = 1 או n = 6 [3].
- אם n הוא מספר שקול ל-3 (mod 4), אז n הוא לא אור-הרמוני [4].
- אם n הוא מספר אור-הרמוני וגם מכפלה של שתי חזקות של מספרים ראשוניים, אז n הוא מספר מושלם זוגי[5].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Goto, Takeshi. (Ore's) Harmonic Numbers. Retrieved on 2006-09-10
- Cohen, Graeme L. (1997). "Numbers Whose Positive Divisors Have Small Integral Harmonic Mean". Mathematics of Computation 66: 883–891
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אם d הוא מספר המחלקים והסכום עובר על כל המחלקים m של M, אז

- ^ אך לא פרסם. ראו Muskat, Joseph B. (1966). "On Divisors of Odd Perfect Numbers". Mathematics of Computation 20 (93): 141–144. doi:10.2307/2004277.
- ^ ראו Ore, Øystein (1948). "On the averages of the divisors of a number". American Mathematical Monthly 55: 615–619.
- ^ ראו M. Garcia, "On numbers with integral harmonic mean", American Mathematical Monthly 61 (1954), 89-96.
- ^ ראו C. Pomerance, Abstract 709-A5, Notices American Mathematical Monthly 20 (1973) A-648.


