מספר קנודסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מספר קנודסן Kn (אנגלית: Knudsen Number) הוא שמו של גודל חסר ממדים מתחום מכניקת הרצף, המגדיר את היחס בין המהלך החופשי של החלקיקים במערכת פיזיקלית מסוימת לסקלה המייצגת של המערכת. למעשה, מגדיר מספר קנודסן את התנאי לפיו ניתן להתייחס למערכת פיזיקלית כאל רצף ולהתעלם מההטרוגניות שלה.

המספר קרוי של שמו של מרטין קנודסן, פיזיקאי דני.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קנודסן מוגדר על ידי היחס:

Kn=\frac {max(l,\lambda)}{L}

כאשר:

  • \lambda הוא המהלך החופשי הממוצע.
  • L היא הסקלה המאפיינת את הבעיה.
  • l הוא המרחק האופייני בין מולקולות, המוגדר כ- l=\frac {1}{\sqrt[3]{n}}.

ככל שהמערכת קרובה יותר לרצף, נצפה לקבל Kn\ll1. יש לציין שלרוב יהיה המהלך החופשי גדול מהמרחק האופייני בין מולקולות, ולכן רשומה ההגדרה פעמים רבות רק בתור היחס בין המהלך החופשי לסקלת המערכת.

הסבר אינטואיטיבי למספר קנודסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קנודסן, כאמור לעיל, מגדיר מתי ניתן להתייחס למערכת מסוימת כאל רצף.

ענן כוכבים בין גלקטי, שהמהלך החופשי בו הוא מסדר גודל של 1010 ק"מ (כלומר, החלקיקים כמעט ולא נפגשים זה עם זה) אינו נראה, ממבט ראשון, כמתאים להנחת הרצף. מאידך, כאשר מסתכלים על סקלת הבעיה (גודל הענן), מגלים שהיא בסדר גודל של 1013 ק"מ, ושהנחת הרצף מתקיימת בה בקירוב טוב.

תנועה של לווין באקסוספירה, לעומת זאת, לא יכולה להיחשב כרצף. דלילות החלקיקים באקזוספירה מכתיבה מהלך חופשי גדול למדי, בעוד גודל הלוויין הוא רק סדר גודל אחד יותר, בקירוב.

השימוש במספר קנודסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלכה למעשה, קובע מספר קנודסן את דיוק החישובים כאשר מתארים מערכת מסוימת באמצעות כלים שפותחו במכניקת הרצף או במכניקת הזורמים כמו משוואות נאוויה-סטוקס. ככל שמספר קנודסן יהיה קרוב יותר ל-1, כך ההנחות שנעשות כאשר משתמשים בכלים אלו יהיו פחות נכונות, והתוצאות שנקבל בעזרתן יהיו מדויקות פחות. במקרים בהם מספר קנודסן שווה בקירוב או גדול מ-1, יש צורך לעשות שימוש בכלים פיזיקליים אחרים כמו מכניקה סטטיסטית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]