מספר קרמייקל
בתורת המספרים, מספר קרמייקל או מספר פסאודו-ראשוני מוחלט הוא מספר טבעי פריק
המקיים את מסקנת המשפט הקטן של פרמה:
לכל
שלם.
המספרים נקראים כך על שם המתמטיקאי רוברט דניאל קרמייקל, שמצא את מספר קרמייקל הקטן ביותר:
.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
משפט פרמה הקטן קובע שאם n ראשוני, אז
לכל
זר ל-
. כאשר n אינו ראשוני השוויון בדרך כלל אינו מתקיים, ואפשר לבסס על כך מבחנים פשוטים לראשוניות של n. אם n אינו ראשוני ובכל-זאת
, הוא נקרא פסאודו-ראשוני ביחס ל-b. מספרי קרמייקל הם פסאודו-ראשוניים ביחס לכל הבסיסים.
מספרי קרמייקל נדירים יחסית. למשל, יש 20,138,200 מספרי קרמייקל בין 1 ל-1021, כלומר בערך 1 מכל 50 מיליארד מספרים בטווח זה, והם נעשים נדירים יותר ככל שהמספרים גדלים.
קריטריון קורסלט [עריכה]
קריטריון קורסלט (Korselt) קובע שמספר פריק
הוא מספר קרמייקל אם ורק אם שני התנאים הבאים מתקיימים:
חסר-ריבועים. כלומר הוא אינו מתחלק באף מספר ריבועי מלבד 1. במילים אחרות,
מתפרק לגורמים כמכפלה של ראשוניים שונים זה מזה.- עבור כל
ראשוני שמחלק את
, מתקיים גם
(כלומר p-1 מחלק את n-1).
מסקנה מיידית מקריטריון קורסלט היא שכל מספרי קרמייקל הם אי-זוגיים: מתנאי 1 נובע שקיים למספר קרמייקל
מחלק ראשוני אי-זוגי
(כי הוא לא חזקה של 2). כעת, אם מספר קרמייקל הוא זוגי, לפי תנאי 2 נובע
. אבל
הוא אי-זוגי, ואילו
הוא זוגי, ומספר זוגי לעולם לא יכול לחלק מספר אי-זוגי. ולכן לא ייתכן ש-
הוא מספר זוגי. תכונה זו משמשת לזיהוי מספרי קרמייקל באלגוריתמים לבדיקת ראשוניות כמו אלגוריתם מילר-רבין.
הוכחה [עריכה]
נוכיח את קריטריון קורסלט. ראשית נניח ש-
מקיים את התנאים 1 ו-2. יהי
מספר טבעי זר ל-
. נראה ש-
ולכן
מספר קרמייקל. לפי 1 נרשום את
כמכפלה של ראשוניים שונים:
.
זר לכל אחד מן הראשוניים ולכן לפי משפט פרמה הקטן, לכל
מתקיים
. מכיוון שלפי 2 מתקיים:
, אז
. כלומר לכל
מתקיים
. מכיוון שהראשוניים
זרים זה לזה, גם מכפלתם
מקיימת:
כנדרש.
כעת נראה את הכיוון השני. נניח ש-
מספר קרמייקל ונוכיח שהוא מקיים את התנאים 1 ו-2. נתחיל עם תנאי 1. נניח שמתקיים
.
מספר קרמייקל ולכן
. מכאן ש-
. מכיוון ש-
, נקבל ש-
. לכן
ו-
חסר ריבועים.
נוכיח את תנאי 2. נניח
, ונוכיח ש-
. יהי
שורש פרימיטיבי של
(זהו איבר מסדר
בחבורת אוילר
).
זר ל-
(כי
זר ל-
) ולכן
ובפרט
. הוכחנו ש-
, ולכן
מתחלק בסדר של
בחבורת אוילר
, כלומר
כנדרש.
דוגמאות למספרי קרמייקל [עריכה]
קורסלט היה הראשון שציין תכונות של מספרי קרמייקל, אך הוא לא מצא דוגמאות למספרים כאלו. ב-1910, מצא קרמייקל את מספר קרמייקל הקטן ביותר,
, ומשום כך נקראים המספרים על שמו.[1] ניתן לראות ש-
מקיים את תנאי משפט קורסלט: הפירוק לגורמים
לא מכיל ראשוני ממעלה שנייה, ומתקיים
וגם
וגם
.
מספרי קרמייקל הבאים הם (סדרה A002997, באתר האנציקלופדיה המקוונת של סדרות של מספרים שלמים):
התפלגות [עריכה]
נסמן ב-
את מספר מספרי קרמייקל שקטנים או שווים ל-
. התפלגות מספרי קרמייקל לפי חזקות 10 היא:
![]() |
3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
1 | 7 | 16 | 43 | 105 | 255 | 646 | 1547 | 3605 | 8241 | 19279 | 44706 | 105212 | 246683 | 585355 | 1401644 | 3381806 | 8220777 | 20138200 |
בשנת 1953, הוכיח קנדל (Knödel) את החסם:
עבור
קבוע כלשהו.
עבור
קבוע כלשהו.
לכיוון השני, הוכיחו ב-1994 ויליאם אלפורד, אנדרו גרנוויל וקרל פומרנץ שקיימים אינסוף מספר קרמייקל.[3] בפרט, הם הוכיחו שעבור
גדול דיו:
ב-2005 שיפר הרמן[4] את החסם ל:
צ'רניק[5] הוכיח ב-1939 שניתן לבנות תת-קבוצה של מספרי קרמייקל על ידי מספרים מהצורה
שבהם שלושת הגורמים הם ראשוניים. השאלה האם קיימים אינסוף ראשוניים מצורה זו היא בעיה פתוחה.
לו וניבור מצאו ב-1992 כמה מספרי קרמייקל גדולים במיוחד, כולל מספר קרמייקל עם 1,101,518 גורמים ומעל 16 מיליון ספרות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מספרי קרמייקל/ טיפוסי מספרים בתורת המספרים, אתר המרכז לתכנון לימודים במכללת קיי בבאר-שבע
הערות שוליים [עריכה]
- ^ R. D. Carmichael (1910). "Note on a new number theory function". Bulletin of the American Mathematical Society 16 (5): 232–238.
- ^ Erdős, P. (1956). "On pseudoprimes and Carmichael numbers". Publ. Math. Debrecen 4: 201–206.
- ^ W. R. Alford, A. Granville, C. Pomerance (1994). "There are Infinitely Many Carmichael Numbers". Annals of Mathematics 139: 703–722. doi:.
- ^ Glyn Harman (2005). "On the number of Carmichael numbers up to x". Bull. Lond. Math. Soc. 37: 641–650. doi:.
- ^ Chernick, J. (1939). "On Fermat's simple theorem". Bull. Amer. Math. Soc. 45: 269–274. doi:.










