מסרוב משדוץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מֶסְרוֹבּ מָשְׁדוֹץ (ארמנית מערבית: Մեսրոբ Մաշդոց, מזרחית: Մեսրոպ Մաշտոց) (361 - 19 בפברואר 441), נזיר ארמני, תאולוג ובלשן שהמציא את האלפבית הארמני.
משדוץ נולד בשנת 361 בכפר הצקץ (hatsekats) שבמחוז טָרוֹן,[1] בן לוָרְטָן ממשפחת ממיקוניאן. קוריון (kuriun vardapet), תלמידו וכותב הביוגרפיה שלו מספר כי מסרוב קיבל חינוך קלאסי והיה בקי ביוונית, סורית ופרסית ומילדותו היה נוכח, בזכות מעמד אביו, בחצר המלוכה.
מאוחר יותר למד משדוץ אצל נרסס מגנוס, הפטריארך הרביעי של ארמניה, ושימש כמזכירו. במקביל, שימש גם מזכיר למלך כוסרואס השלישי (chosroes). משימתו הייתה לכתוב ביוונית, פרסית וסורית את הצווים והחוקים של השליט, משום שבאותה תקופה לא היה לארמנים אלפבית משלהם.
כאשר הדיחו הרומאים את המלך בשנת 386 העדיף משדוץ לעזוב את החצר כדי להתמסר לחיי נזירות וחי בפרישות ובסגפנות משך מספר שנים — שלב מקדים מקובל בקריירה כנסייתית. בעודו מתבודד, איבדה ארמניה את עצמאותה וחולקה בין פרס לאימפריה הביזנטית, כשפרס זוכה בחלק הארי של הממלכה וממליכה על חלקה מלכים ארמנים הכפופים לה.
אחרי שלוש שנים של התבודדות הפך משדוץ בשנת 390 לעוזרו של הפטריארך איזק (סָהָג) ופעל עמו להשמיד את שרידי עבודת האלילים שאינה נוצרית בארמניה. המפגש בכובשים זרים, סייע לארמנים לגבש את זהותם הלאומית המובחנת והמלך ורמשפור שירש את אחיו כוסרואס השלישי בשנת 394, הפטריארך איזק ומשדוץ היו הגורמים הפועלים העיקריים בשינוי.
משדוץ ביקש להחיות את הספרות הארמנית העתיקה, שרק שרידים ממנה נותרו והבין כי צעד הכרחי לשם כך הוא כינונו של אלפבית ארמני שימיר את האלפבית האכדי שהיה המקובל ביותר, אך לא הלם את כל דרישות השפה הארמנית והיה בלתי מובן לרוב האנשים.
משדוץ החליט, בתמיכת איזק והמלך ורמשפור להמציא אלפבית לאומי. לפי קוריון, סיפר לו המלך אז על אדם בשם דניאל, בישוף אשורי ממוצא אצילי, שבמפתיע קיבל את אותיות האלפבית הארמני. משדוץ שלח אליו אדם בשם והריג' (vahrij) עם מסר לכומר הבל, שהיה ממקורביו של הבישוף דניאל. הבל, ששמע לראשונה על הכתב אז, שלח את האותיות למלך[2] וזה הורה למשדוץ ללמד את ילדיו את השפה באמצעות אלפבית זה.
במהרה התברר כי התווים הדניאליים אינם מספיקים ומשדוץ, לפי קוריון, נסע לסוריה והתיישב באדסה ואחר כך נסע לסמוסטה מצפון לאדסה ונעזר במלומד רוֹפָּנוֹס (ropanos) או רופינוס, שלפי קוריון "בידיו עוצבו כל החלופות לאותיות, עבות ודקות, ארוכות וקצרות, אותיות בודדות כמו דיפתונגים".
בשובו ממסעותיו בשנת 406 הצליח משדוץ להרחיב את האלפבית מ-22 עד 27 אותיות לשלושים ושש. כדי להפוך את האלפבית מהמצאה שעל הנייר לממשות, שלח משדוץ את תלמידיו המובחרים לאדסה, אתונה, קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה ואפילו רומא כדי להשיג את העותקים האותנטיים ביותר של התנ"ך ואבות הכנסייה, חוקי הקונצילים ואף כותבים חילוניים. המלומדים הצעירים ניסו להתאים את הלשון הארמנית לחוקי הדקדוק היווני, על פי ספר הדקדוק של דיוניסיוס התראקי. כך, נהנו הארמנים מכתבי קודש בשפתם, שנים רבות לפני שהגיע נוהג זה למקומת אחרים. הלניזציה זו בארמניה הקבילה להלניזציה דומה אצל הפרסים והמונופיסיסטים במאות השישית עד השמינית ואצל הערבים במאה התשיעית.
כדי להנחיל את השפה לעם, פתח משדוץ מספר רב של בתי ספר בחלקים שונים של ארמניה, שם הורו את הצעירים את האלפבית החדש. הוא ביקש וקיבל מהקיסר תיאודוסיוס השני היתר להטיף וללמד בשפה הארמנית. פעולה אחרת שלו הייתה לקידום הנצרות אצל הגרוזים, שם המציא אלפבית מקביל, שהיה בנוי אף הוא על–פי הסדר והמתכונת היוונית. בכל מקום, בנה בתי ספר ומינה מורים וכמרים כדי להמשיך במלאכה.
התרגום הראשון של התנ"ך לארמנית הושלם ככל הנראה בערך בשנת 411 והתבסס על טקסט בסורית. גרסה זו הייתה פגומה ככל הנראה, משום שזמן קצר אחרי כן נשלחו יוחנן מאגגיאץ ויוסף ומבאגין לאדסה כדי לבצע תרגום מעותק ביוונית. בסיוע עותקים נוספים מאלכסנדריה תורגם התנ"ך שוב וגרסה זו הושלמה בשנת 434. גם צווי הקונצילים הראשונים בניקאה, קונסטנטינופול ואפסוס והספרות הלאומית שנכתבה עד אז באשורית תורגמו. לתרגומים אלו הייתה חשיבות, שכן לעתים הם סייעו בהשלמת מקורות שגרסתם הראשונה ביוונית אבדה.
אחרי מותו של הארכיבישוף איזק בשנת 440 מונה משדוץ ליורשו, אך נפטר כעבור זמן לא רב, ב-19 בפברואר 441.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טרון הוא מחוז של טורוברן, ממערב לאגם ון ומצפון להרי טאורוס. העיר העיקרית במחוז היא מוש. לפי וייס, תאריך הולדתו הוא 354 והוא מזהה את עיר הולדתו כמוש.
- ^ לפי וייס, הבל היה שליחו של משדוץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיה קתולית
- קוריון, "חיי משטוץ"
- וייס, הנרי, מילון ביוגרפיה וספרות נוצרית עד סוף המאה השישית, ודיווח על הכתות והכפירות העיקריות
