מס בולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מס בולים הוטל עד שנת 2008 מתוקף חוק מס הבולים על מסמכים התשכ"א – 1961. המס הוטל על ביול מסמכים שונים המפורטים בחוק כגון: התחייבויות, הסכמים וחוזים, אגרות חוב ערבויות, שטרות, שטרי נאמנות, הסכמי ביטוח, דו"ח על הקצאת מניות וכו'. שיעור המס נע בין 0.4% ועד 3% בהתאם לסוג המסמך.

בהתאם לחוק היה צורך לבייל מסמך מיד עם החתימה עליו. מסמך שסכום המס עליו גבוה מ-500 שקלים היה צורך לבייל באחד מהמשרדים האזוריים בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר-שבע או אילת, לא יאוחר מ- 30 יום לאחר חתימתו.

בנקים, תאגידים ומוסדות אשר צורכים בצורה שוטפת את שירותי הביול, קיבלו היתר לבייל בעצמם מסמכים שהם צד להם.

ביטול המס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תוכנית של רשות המסים להרחיב את גביית מס הבולים בשנת 2004 עלתה ביקורת קשה ונטען שהדבר יביא לעליית מחירים שנתית של 1% בכלל המשק‏[1] ועלייה של מס החברות ל-48.2%[2]. הדבר גרר מאבק ציבורי אשר הוביל פורום CFO,[3] אשר כלל בין היתר עתירה לבג"ץ[4]. כתוצאה ממאבק זה התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת בדצמבר 2004 לשים תקרה לגביית המס בשנת 2005 בגובה של 600 מיליון ש"ח.[5].

המאבק הגיע להכרעה עם פרסום צו תיקון למס הבולים על מסמכים, שבו בוטלה החבות בביול מסמכים שנחתמו החל מ - 1.1.2006[6] ובהדרגה הגבייה של המס בוטלה עד שסופית לא נגבה החל מתחילת שנת 2008.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]