מס חברות

מס חברות הוא מס המוטל על ידי המדינה על רווחיהן של ישויות משפטיות מסוימות, בעיקר חברות שהן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות מבעלי מניותיהן. את המס ניתן להטיל ברמת המדינה או ברמה נמוכה יותר.

בדומה למס המוטל על יחידים, גם חברות חייבות במס. ככלל, המס מוטל על רווחי החברה. כללי המס משתנים בין מדינה למדינה בהתאם למשטרי המס אותן מאמצות המדינות. מדינות מסוימות פוטרות הכנסות מסוימות (כמו רווחי הון), אחרות אינן מתירות להכיר בהוצאות מסוימות.

המס מוטל בלא קשר עם המס המוטל על בעליה של החברה כיחידים. לפי עיקרון זה נוצר נטל מס כפול על הרווח - מס על רווחי החברה, ומס נוסף על החלק ברווח המחולק כדיבידנד לבעלי המניות. בדומה לדרך גביית המס מן הנישום העצמאי, גם החברה משלמת תחילה כמקדמות ולאחר מכן משלימה אותן או מקבלת זיכוי על פי "שומה" סופית.

חברות בינלאומיות המעוניינות להתרחב ולהקים מרכזים במדינות נוספות, מבצעות לעתים השוואה בין המדינות באשר לגובה מס החברות. על כן, מדינות נוהגות להפחית את מס החברות כדי לשפר את האטרקטיביות שלהן בעיני משקיעים זרים.

חישוב וגבייה

חישוב המס מתבצע על ידי מכפלה של שיעור המס בהכנסה החייבת במס. תחילה מחושב הרווח החשבונאי על פי כללי חשבונאות מקובלים. הרווח החשבונאי עובר התאמות על פי חוקי המס החלים על החברה ומתקבלת הכנסה חייבת במס. הכנסה חייבת במס מוכפלת בשיעור המס ומתקבל המס שעל החברה לשלם.

גביית המס נקבעת בתקנות המסדירות את עיתוי תשלום המס (הפער בין עיתוי היווצרות החיוב לתשלום המס בפועל). מאחר שהדוחות החשבונאיים מופקים בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנה, חצי שנה או רבעון), חישוב המס מתבצע לתקופה מסוימת אולם חוקי המס מסדירים הסדרי גבייה במהלך השנה. במהלך התקופה משולמים מיסים בשיעור שנקבע מראש, כאשר בתום התקופה רשויות המס בוחנות אם הייתה גביית יתר/חסר ורשויות המס קובעות אם יוחזר התשלום העודף ששולם או שתדרש השלמה של המס החסר.

מיסוי דו-שלבי

המס מוטל בלא קשר עם המס המוטל על בעליה של החברה כיחידים. לפי עיקרון זה נוצר מיסוי דו-שלבי על הרווח: מס על רווחי החברה, ועל החלק ברווח המחולק כדיבידנד לבעלי המניות מוטל מס נוסף, על מקבלי הדיבידנד.

מס חברות בישראל

פקודת מס הכנסה

גביית מס החברות בישראל נעשית מכוח פקודת מס הכנסה‏. ‏חלק ז' של הפקודה עוסק ב-"שיעורי המס‏" וקובע בין-השאר את שיעור מס החברות (סעיף 126).

שיעורי מס החברות בישראל

מס החברות בישראל בין השנים 1980 ל-1986 עמד על 61%, מלבד שנת 1985 בה הגיע שיעור המס ל-66.1%‏.

משנת 1986 ועד שנת 1996 ירד מס החברות מ-61% ל-36%‏. ההורדה באה על רקע המשבר הכלכלי של שנות ה-80 ומטרתה הייתה להאיץ את המשק ולהישאר מדינה אטרקטיבית מבחינת מיסוי לעומת שאר מדינות ה-OECD שהוריד את שיעור מס החברות באותן שנים.

בשנים 1996 ועד 2003 נותר מס החברות ללא שינוי ברמה של 36%.

משנת 2003 ועד 2010 ירד שיעור מס החברות מ-36% ל-25%. הורדת המס באה על רקע המשבר הכלכלי בישראל בשנים הראשונות של המילניום שהושפע גם מהתפוצצות בועת הדוט-קום העולמית בשנת 2000. בעקבות המצב הונהגה מדיניות חומת מגן כלכלית שנועדה להוציא את המשק מהקיפאון הכלכלי ולאושש את הכלכלה, בין השאר באמצעות מדיניות מיסוי מקלה. הורדת מס החברות נמשכה עד שנת 2010, לרמה של 25%, שיעור המקובל בחלק גדול ממדינות אירופה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי (2008-2009), העבירה הכנסת תוכנית הממשיכה בתהליך הורדת מס החברות. על פי החלטה משנת 2009 תימשך הורדת המס ההדרגתית כך שבכל שנה משנת 2011 ועד 2015 ירד המס באחוז אחד, עד שבשנת 2016 הוא יעמוד על 18%. אולם בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, הוחלט להקפיא את הורדת שיעור מס החברות, להעמידו על 25% החל משנת 2012 והלאה. כעבור שנתיים, בשנת 2013, הכנסת החליטה לשוב ולהעלות את שיעור מס החברות.

מס חברות בישראל

מיסוי דו-שלבי בישראל

שיקלול מס החברות ומס דיבידנדים שמשלם בעל מניות מהותי בחברה (מחזיק לכל הפחות 10% מהון המניות), נמצא במגמת ירידה גם הוא, זאת על מנת לעודד משקיעים ולהמריץ את הכלכלה.

שנת מס	מס חברות	מס דיבידנדים	מס מצרפי	מיסוי דו-שלבי בישראל
2003	36%	25%	52.00%
2004	35%	25%	51.25%
2005	34%	25%	50.50%
2006	31%	25%	48.25%
2007	29%	25%	46.75%
2008	27%	25%	45.25%
2009	26%	25%	44.50%
2010	25%	25%	43.75%
2011	24%	25%	43.00%
2012	25%	30%	47.50%
2013	25%	30%	47.50%

ראו גם

• דוח התאמה למס

קישורים חיצוניים

• עמי צדיק, ‏מס חברות דיפרנציאלי לפי גודל החברה במדינות המפותחות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 21 במאי 2012