מס חברות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס חברות הוא מס המוטל על ידי המדינה על רווחיהן של ישויות משפטיות מסוימות, בעיקר חברות שהן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות מבעלי מניותיהן. את המס ניתן להטיל ברמת המדינה או ברמה נמוכה יותר.

בדומה למס המוטל על יחידים, גם חברות חייבות במס. ככלל, המס מוטל על רווחי החברה. כללי המס משתנים בין מדינה למדינה בהתאם למשטרי המס אותן מאמצות המדינות. מדינות מסוימות פוטרות הכנסות מסוימות (כמו רווחי הון), אחרות אינן מתירות להכיר בהוצאות מסוימות.

המס מוטל בלא קשר עם המס המוטל על בעליה של החברה כיחידים. לפי עיקרון זה נוצר נטל מס כפול על הרווח - מס על רווחי החברה, ומס נוסף על החלק ברווח המחולק כדיבידנד לבעלי המניות. בדומה לדרך גביית המס מן הנישום העצמאי, גם החברה משלמת תחילה כמקדמות ולאחר מכן משלימה אותן או מקבלת זיכוי על פי "שומה" סופית.

חברות בינלאומיות המעוניינות להתרחב ולהקים מרכזים במדינות נוספות, מבצעות לעתים השוואה בין המדינות באשר לגובה מס החברות. על כן, מדינות נוהגות להפחית את מס החברות כדי לשפר את האטרקטיביות שלהן בעיני משקיעים זרים.

חישוב וגבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חישוב המס מתבצע על ידי מכפלה של שיעור המס בהכנסה החייבת במס. תחילה מחושב הרווח החשבונאי על פי כללי חשבונאות מקובלים. הרווח החשבונאי עובר התאמות על פי חוקי המס החלים על החברה ומתקבלת הכנסה חייבת במס. הכנסה חייבת במס מוכפלת בשיעור המס ומתקבל המס שעל החברה לשלם.

גביית המס נקבעת בתקנות המסדירות את עיתוי תשלום המס (הפער בין עיתוי היווצרות החיוב לתשלום המס בפועל). מאחר שהדוחות החשבונאיים מופקים בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנה, חצי שנה או רבעון), חישוב המס מתבצע לתקופה מסוימת אולם חוקי המס מסדירים הסדרי גבייה במהלך השנה. במהלך התקופה משולמים מיסים בשיעור שנקבע מראש, כאשר בתום התקופה רשויות המס בוחנות אם הייתה גביית יתר/חסר ורשויות המס קובעות אם יוחזר התשלום העודף ששולם או שתדרש השלמה של המס החסר.

מיסוי דו-שלבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המס מוטל בלא קשר עם המס המוטל על בעליה של החברה כיחידים. לפי עיקרון זה נוצר מיסוי דו-שלבי על הרווח: מס על רווחי החברה, ועל החלק ברווח המחולק כדיבידנד לבעלי המניות מוטל מס נוסף, על מקבלי הדיבידנד.

מס חברות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת מס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביית מס החברות בישראל נעשית מכוח פקודת מס הכנסה[1]. ‏חלק ז' של הפקודה עוסק ב-"שיעורי המס‏" וקובע בין-השאר את שיעור מס החברות (סעיף 126).

שיעורי מס החברות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס החברות בישראל בין השנים 1980 ל-1986 עמד על 61%, מלבד שנת 1985 בה הגיע שיעור המס ל-66.1%‏[2].

משנת 1986 ועד שנת 1996 ירד מס החברות מ-61% ל-36%‏[3]. ההורדה באה על רקע המשבר הכלכלי של שנות ה-80 ומטרתה הייתה להאיץ את המשק ולהישאר מדינה אטרקטיבית מבחינת מיסוי לעומת מדינות ה-OECD שהורידו את שיעור מס החברות באותן שנים.

בשנים 1996 ועד 2003 נותר מס החברות ללא שינוי ברמה של 36%.

משנת 2003 ועד 2010 ירד שיעור מס החברות מ-36% ל-25%. הורדת המס באה על רקע המשבר הכלכלי בישראל בשנים הראשונות של המילניום שהושפע גם מהתפוצצות בועת הדוט-קום העולמית בשנת 2000. בעקבות המצב הונהגה מדיניות חומת מגן כלכלית שנועדה להוציא את המשק מהקיפאון הכלכלי ולאושש את הכלכלה, בין השאר באמצעות מדיניות מיסוי מקלה. הורדת מס החברות נמשכה עד שנת 2010, לרמה של 25%, שיעור המקובל בחלק גדול ממדינות אירופה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי (2008-2009), העבירה הכנסת תוכנית להמשך הורדת מס החברות. בשנת 2009 הוחלט להמשיך בהורדת המס באחוז לשנה עד שבשנת 2016 הוא יעמוד על 18%. אולם בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, הוחלט להקפיא את הורדת שיעור מס החברות, ובשנת 2013 הכנסת החליטה לשוב ולהעלות את שיעור מס החברות.



מיסוי דו-שלבי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקלול מס החברות ומס דיבידנדים שמשלם בעל מניות מהותי בחברה (מחזיק לכל הפחות 10% מהון המניות), נמצא במגמת ירידה גם הוא, זאת על מנת לעודד משקיעים ולהמריץ את הכלכלה.

שנת מס מס חברות מס דיבידנדים מס מצרפי

2003 36% 25% 52.00%
2004 35% 25% 51.25%
2005 34% 25% 50.50%
2006 31% 25% 48.25%
2007 29% 25% 46.75%
2008 27% 25% 45.25%
2009 26% 25% 44.50%
2010 25% 25% 43.75%
2011 24% 25% 43.00%
2012 25% 30% 47.50%
2013 25% 30% 47.50%
2014 26.5% 30% 48.55%

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]