מעבדת צילום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכונת מינילב דיגיטלית דוגמתה נהוגות היום במעבדות צילום רבות

מעבדת צילום היא מעבדה בה מפתחים סרטי צילום, ומדפיסים תמונות.

בעבר, פיתחו תמונות ידנית בחדר חושך, כשהמפתח טובל את כל אחת מהתמונות באמבטיות כימיקלים שונות.

כיום, רוב המעבדות מפתחות סרטים ותמונות במכונות הנקראות מינילאב (minilab). התהליך במכונות אלו זהה לזה שבחדר החושך, אך הסיכון למפעיל נמוך יותר, המהירות גבוהה הרבה יותר, השימוש קל והדיוק רב אך רכישת המכשיר יקרה והוא דורש אחזקה רבה וצורך בתחזוקה יומית.

פיתוח סרטי נגטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי צילום רגישים מאוד לאור, ועל מנת להדפיס מהם תמונות ולהחזיק אותם באור ללא חשש, יש לפתחם תחילה. הפיתוח של סרטי נגטיב צבע (סרטים שנראים הפוך מהמציאות - כהה על הסרט הוא בהיר במציאות, אדום הוא תכלת, וכו') נעשה באמצעות העברת הסרט צילום דרך כימיכלים אחדים, והם:

  1. מפתח - תמיסת אלקלי אשר משקפת את הסרט כך שאפשר יהיה לראות מה יש בו ולהדפיס ממנו תמונות. ככל שהסרט נמצא במפתח פחות זמן, כך הוא יותר שקוף (והתמונות יוצאות יותר כהות). בתהליך הפיתוח הופכים הלידי הכסף לכסף מתכתי ובתהליך זה מצמדי הצבע הנמצאים באמולסיה בקרבת הכסף שהתפתח צובעים את הנגטיב בענני צבע.
  2. מלבין (Bleach) - תמיסה אלקלית אשר מבצעת תהליך הפוך לתהליך הפיתוח רק עבור חלקיקי הכסף ומחזירה את הכסף המתכתי למצב של הלידי כסף (ענני הצבע נשארים ללא שינוי).
  3. מקבע (Fixer) - מסיר את כל הלידי הכסף מהאמולסיה.
  4. מייצב (Stabilizer) - תמיסה שמכילה סבון וחומרים מקשים אשר מנקה את הסרט מהכימיקלים שדרכם עבר, מקשיחה את האמולסיה, ועושה את הסרט עמיד יותר לפגעי הזמן.

לאחר שהסרטים עוברים תהליך הם מיובשים על מנת למנוע הדבקות הסרט והתקלפות האמולסיה.

הסרט המפותח שקוף בחלקים שנחשפו פחות לאור (כהים יותר במציאות), ואטום בחלקים שנחשפו יותר (בהירים יותר במציאות).

הדפסת תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לפני מספר שנים, הדפסת תמונות מסרטי צילום נעשתה בצורה כזו שאור ממנורה חזקה במיוחד הואר על נייר רגיש לאור דרך הסרט המפותח. במקרה של סרטי נגטיב, גם הנייר הוא נגטיבי. האור עובר דרך האזורים הכהים בסרט פחות מאשר בשקופים, ולכן האזורים השקופים בהירים יותר על הנייר.

כיום, רוב המכונות החדשות הן דיגיטליות (נוריצו, חברה יפנית המובילה בייצור ותכנון מינילאבים הפסיקה לייצר מכונות לא דיגיטליות). במקום הארה על נייר דרך הסרט המפותח, הסרט נסרק למחשב, והנייר נחשף על ידי לייזרים.

בשני המקרים, הנייר עובר דרך כימיקלים שפועלים בצורה דומה לכימיקלים של פיתוח הסרטים. השינויים העיקריים הם במרכיבי וריכוזי כל תמיסה ותמיסה.

המערכות הדיגיטליות עדיין בחיתוליהן, ולמרות שיש להן יתרונות רבים על המכונות האנלוגיות, הן עדיין איכותיות מעט פחות, ובדרך כלל גם מהירות מעט פחות (ההבדל במהירות זניח, משום שרוב זמן התהליך נצרך בשהייה בתמיסות הכימיקליות, שבהן הזמן זהה).

מצלמות דיגיטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, התרחבה תפוצת המצלמות הדיגיטליות, ואין יותר צורך בפיתוח והדפסה של תמונות. אף על פי כן, הדפסת תמונות במעבדת צילום היא איכותית יותר מאשר הדפסה במדפסת ביתית. כמו כן, אפילו במצלמות הדיגיטליות המשוכללות ביותר ניכרת ירידה באיכות לעומת סרטי צילום. כמות הפרטים בכל פיקסל במצלמות דיגיטליות קטנה בהרבה מאשר בסרטי צילום, וחברות מקצועיות (כגון עיתונים) עדיין מעסיקות צלמים אנלוגיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]