מעבדת קוונדיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לבניין הישן של מעבדת קוונדיש

מעבדת קוונדישאנגלית: Cavendish Laboratory) נמצאת במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. המעבדה הוקמה ב-1871 כמעבדת לימודים ורק שלוש שנים מאוחר יותר כמעבדת מחקר. מיקומה ההתחלתי היה באתר המוזיאונים שבאוניברסיטה, אך בשנות ה-70 של המאה ה-20 היא הועתקה למיקומה הנוכחי, במערב האוניברסיטה. מנהל המעבדה הנוכחי הוא פיטר ליטלווד.

בין המחקרים החשובים שנעשו במעבדות אלו ניתן למנות את גילוי האלקטרון, ופענוח מבנה הדנ"א. נכון ל-2006, 29 מהחוקרים במעבדה זכו בפרס נובל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לסוף המאה ה-19 באוניברסיטת קיימברידג', שנודעה בתרומה הגדולה שלה לפיזיקה התאורטית (בזכות מדענים כמו אייזק ניוטון), לא התבצע מחקר בולט בפיזיקה ניסיונית. בשנת 1868 קבע דו"ח של ועדה אוניברסיטאית שיש מקום להקים באוניברסיטה מעבדות ניסיוניות. את הכסף להקמת המבנה תרם ויליאם קוונדיש, הדוכס השביעי מדבונשייר, שהיה רקטור אוניברסיטת קיימברידג', והמעבדה נקראת על שמו. עם הקמת הבסיס למעבדה, ב-1871, מונה ג'יימס קלרק מקסוול, מדען הנחשב לאחד הפיזיקאים התאורטיים החשובים בהיסטוריה של הפיזיקה. לאחר מותו של מקסוול בשנת 1879 מונה לתפקיד ג'ון ויליאם סטראט הידוע יותר בתור הלורד ריילי. ריילי היה אחד הניסיונאים החשובים של התקופה וחקר מגוון רחב של בעיות בעיקר באופטיקה והידורדינמיקה. הלורד ריילי ייסד דאג לצייד את המעבדה במכשירים מתקדמים, הוקם בית מלאכה והוא גם דאג להתיר לנשים ללמוד במוסד (החל מ-1882). בשנת 1884 ריילי התפטר מתפקידו בצעד מפתיע מונה במקומו לפיזיקאי צעיר בשם ג' ג' תומסון. תקופת כהונתו נחשבת לתחילת תור הזהב של המעבדה, בזכות המחקרים החשובים בשפופרות קתודיות שהובילו לגילוי האלקטרון, אבל גם בזכות המספר הגדול של פיזיקאים צעירים ומוכשרים שעבדו תחתיו, הכוללים בין השאר פיזיקאי ניו-זילנדי בשם ארנסט רתרפורד, לימים מנהל מעבדת קוונדיש בעצמו.

מחקרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזיקה גרעינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה, נעשו במעבדות מחקרים בפיזיקה גרעינית עבור ועדת MAUD (פרויקט האטום הבריטי, בטרם הצטרפה בריטניה לפרויקט מנהטן האמריקני). בין החוקרים שעסקו בכך היו ניקולס קמר, אלן נון מיי, אנתוני פרנץ' וכן החוקרים הצרפתים לו קוורסקי והנס פון הלבן. חלק מהחוקרים עברו לקנדה ב-1943.

בשנת 1940, שני צוותים חזו בנפרד את הפקת הפלוטוניום והנפטוניום על ידי הפגזת אורניום 238 בנייטרונים: אגון ברטשר ונורמן פידר במעבדת קוונדיש ואדווין מקמילן ופיליפ אבלסון בברקלי.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעבדת קוונדיש הייתה השפעה חשובה במחקר ביולוגי, בעיקר בשל השימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן במחקרים בביולוגיה מולקולרית. בין השאר הצליחו החוקרים במעבדת קוונדיש לפענח את מבנה ההמוגלובין, והמיוגלובין. גולת הכותרת של המחקר במעבדת קוונדיש הייתה פענוח מבנה ה-DNA. פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון השיגו פריצת דרך בתחום זה בזמן עבודתם במעבדה ועל כך זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1962 (יחד עם מוריס וילקינס מקינגס קולג' בלונדון).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Subatomic Particles / Steven Weinberg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]