מעונות עובדים

חזית מעונות הוד בפינת הרחובות פרוג ופרישמן (2007)

החצר הפנימית של מעונות הוד (2007)

מעונות עובדים הם סדרת בתי מגורים שנבנו בארץ ישראל, בעיקר בתל אביב, בשנות ה-30 של המאה ה-20, בסגנון הבינלאומי.

רקע

הבתים נועדו לשמש למגורי עובדים ופועלים. מבנים אלה יוצאי דופן בגודלם בין מבני הסגנון הבינלאומי. בעוד שמבנה רגיל היה על חלקה אחת, מבנים אלה השתרעו על מספר חלקות. משמעות הדבר סטייה מהנורמה של הסגנון הבינלאומי, לפיה סביב כל בית מגורים היה שטח של גינה לרווחת הדיירים. בכל אחד ממבני המעונות הייתה חצר שיתופית, ובה מכולת וגן ילדים, ועל גג כל מבנה היו חדרי כביסה משותפים.

מעונות מעין אלה הוקמו בערים רבות באירופה ובהן וינה וערים בגרמניה.

בתל אביב נדרש לצורך בניית מבנים אלה אישור מיוחד מהעירייה, שכן מבני "רכבת" אלה נגדו את אופייה של העיר. האישור ניתן בשל התחייבות האדריכל לבניית שטח ציבורי גדול במרכז כל חלקה.

מבנה משפטי

המבנה המשפטי של "מעונות עובדים" מיוחד במינו, וזאת על מנת להקל בהקמת השיכונים, רכישת הקרקע, הבנייה והשיכון בהן, כיוון שהיה קושי גדול לרכוש קרקעות בשנות ה-30 וה-40. הרכישה נעשתה במשותף על ידי חברת העובדים של ההסתדרות וכן הקק"ל באמצעות הקמת אגודה שיתופית לכל שיכון שנקראה "מעונות עובדים".

האגודה היא החוכרת הראשית מהקק"ל, המשתכן הוא חוכר משנה, וחברת העובדים היא במעמד מיוחד - מעמד על: כאשר האגודה מתפרקת חברת העובדים באה בנעליה, וכן כאשר המשתכן מעביר את זכויותיו לאחר היא מקבלת בגין ארגון, רכישה ובנייה 10% מן הרווח שנוצר למשתכן מתוך 31% המועברים לקק"ל (כיום למינהל מקרקעי ישראל).

שכונות מעונות עובדים

בתל אביב

בתל אביב נבנו שמונה מתחמי מעונות עובדים:

• מעונות א', מעונות ב' ומעונות ג', ברחוב מזא"ה בתכנון האדריכלים קוצ'ינסקי ושלאיין.
• מעונות ד', מעונות ה' ומעונות ו' - וביחד "מעונות הוד", בפינת הרחובות פרישמן, פרוג ודב הוז. תוכננו על ידי האדריכל אריה שרון, שהצעתו להקמת המבנים זכתה בתחרות של ההסתדרות הכללית.
• מעונות ז' - בשדרות בן-גוריון (אז נקרא הרחוב "קק"ל"), והרחובות ריינס ושפינוזה בתכנון האדריכלים נויפלד, דיקר, אריה שרון ורובין.
• מעונות ח' - ברחוב נחום, בתכנון אריה שרון. מעונות אלו נבנו בשני גושים, האחד בין הרחובות הירקון, נחום ושדרות נורדאו, והשני בין רחובות נחום, בן-יהודה ושדרות נורדאו. בחצר הגוש המערבי נמצאת אנדרטה לזכר בני המעונות שנפלו במלחמת העצמאות.

בירושלים

בירושלים נבנו כמה מעונות עובדים. המפורסמים בהם הם מעונות עובדים א' ומעונות עובדים ב' שבשכונת רחביה.

השפעה אדריכלית

מעונות עובדים נחשבים לניסיון ראשוני ומוצלח של סוג בינוי ייחודי זה. וסגנון הבנייה שלהם השפיע על האדריכלות בארץ ישראל, ושכונות נוספות נבנו ברוח דומה של שיכונים סביב חצרות משותפות, אף כי לא כללו את המבנה השיתופי של מעונות העובדים, ולא היו בבעלות חברת העובדים. כמה מהבולטות בהן הן קריית מאיר בתל אביב, שהוקמה בשנות ה-30 בתקופה המקבילה להקמת מעונות העובדים; רחוב לביא בגבעתיים; ו"שיכון קריית משה", שנבנה בראשית שנות ה-50 בצמוד לשכונת קריית משה בירושלים, ואשר קיים בו מעמד משפטי מיוחד להסתדרות בדומה לזה של מעונות העובדים משנות ה-30.‏

החל משנות ה-50 התגלגל סגנון הבינוי של מעונות עובדים לשיכונים המוכרים שנבנו ברוב הערים בישראל. השיכונים של שנות ה-50 וה-60 לא זכו ברובם לתכנון אדריכלי פרטני עבור כל אחד מהבניינים, ו"הושתלו" בסביבתם ללא התייחסות אליה. הסיבה לכך הייתה בעיקר מיעוט משאבים והצורך לספק מקומות דיור רבים תוך זמן קצר לעולים הרבים שהגיעו לארץ מארצות ערב בשנים אלה.

לקריאה נוספת

מקורות

• הגדה של מעונות עובדים א', ירושלים: חמו"ל, ת"ש-1940.

מחקר

• יעקב שביט וגדעון ביגר, היסטוריה של תל אביב: משכונות לעיר (1909-1936), תל אביב: הוצאת רמות, 2001.
• לאה אורגד, "מעונות עובדים" בתל-אביב (1931-1937): הגות, תכנון ובנייה והשוואה עם דיור עממי באירופה", תל אביב: חמו"ל, 1985.
• עמרם גבריאל, מעונות עובדים, הדרכים לשימורם, לשיקומם ולהשתלבותם במרחב העירוני והתיירותי של תל אביב, רמת גן: חמו"ל, תשנ"ט-1999.

הדרכה

• עופר רגב, טיול קטן בעיר הגדולה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1999, עמ' 144, 169.

ראו גם

עיינו גם: בגלריית "העיר הלבנה" בפורטל תל אביב-יפו

• שיכון
• שיכון עובדים
• שיכון וייסנהוף
• העיר הלבנה
• אדריכלות ישראלית

קישורים חיצוניים

• נעם דביר, מעונות העובדים בתל אביב: מאחז "אדום" בעיר הלבנה, באתר הארץ
• נעם דביר, אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה/לא יותר מ-300 לירות, באתר הארץ