מעלול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלול
معلول
MALUL02.jpg
הכנסייה הפרוטסטנטית שנותרה בשלמותה מהכפר, 12/11
מחוז מחוז הגליל
נפה נפת נצרת
קואורדינטות 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E
שנת הקמה תקופת המקרא
שטח נכון ל-1945 4,698 ‏[1] דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 690
דת נוצרים ומוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 15 ביולי 1948
יישובים יורשים מגדל העמק, בסיס צבאי
מיקום מעלול
מעלול
מעלול

מעלוּלערבית: معلول) היה כפר ערבי שהתקיים בשוליו הצפוניים של עמק יזרעאל, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. הכפר היה מאוכלס ברובו באוכלוסייה נוצרית.

על פי סקר ארכאולוגי שבוצע באזור, התקיים יישוב באתר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בקרבת היישוב הקדום נמצאה כתובת "שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך.‏[2]

נראה ששם הכפר שימר את שם היישוב הקדום "נהלל-מהלול" מתקופת המקרא ומתקופת התלמוד ששכן באזור.‏[3]

בתחילת המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק, שישבה בביירות ותושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. בשנת 1931 רכשה חברת הכשרת היישוב את מרבית הקרקעות (למעט כ-2,000 דונמים) מידי המשפחה.

בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרע הכפר ושטחיו החקלאיים על פני 4,698 דונמים, מתוכם 2,719 דונמים בבעלות יהודית ו-30 דונמים היו שטחים ציבוריים.

במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני שנתקל בהתנגדות עזה.‏[4] בתי הכפר נהרסו. לאחר הריסתו עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות. כיום חלקים מהכפר מצויים בשטחים סגורים שמחזיק צה"ל וחלק מהכפר משמש כיער קק"ל הקרוי יער כפר החורש.

כיום נותרו באתר שתי כנסיות שאחת מהן שופצה בשנת 2010 ומופעלת על ידי צאצאי בני הכפר. כמו כן נותרו בשטח שרידי מסגד, בתי הקברות המוסלמי והנוצרי, בארות מים ובתי מגורים.

הכנסיות מהוות אתר מורשת לאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ כתובת "שבת" בתמרת באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו; פרק כ"א, פסוק ל"ה; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ד', הלכה ד'.
  4. ^ זאב ענר, סיפורי ערים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001, עמ' 145
הכנסייה הקתולית שנותרה מהכפר ושופצה, כיום בלב יער קק"ל, 12/11

קואורדינטות: 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E / 32.6955889°N 35.2394944°E / 32.6955889; 35.2394944