מעלות דפנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°47′46″N 35°13′32″E / 31.796209°N 35.225687°E / 31.796209; 35.225687

רחבה בשכונת מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הגובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ודרך בר לב.

שכונת מעלות דפנה נבנתה בשנת 1972 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים.

השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם 'מעלות דפנה' ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האל היווני אפולו. לשכונה שתי שכונות בנות בשם 'ארזי הבירה'‏[1] ו'קריית אריה'[דרוש מקור].

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה ל-4000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבניה עתידית. לשכונה איפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשת, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החנייה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה) זיכה את המתכננים בפרס בינלאומי. תכנון השכונה נעשה בידי צוות אדריכלי החברה, בראשות י' דרכסלר ובהשתתפות מ' דוברובסקי, דרור סופר, יוסף קולודני, אמנון שוורץ, ש' משולם, אילן אפרת, רות ביקסון ומירון פוליאקין, אשר זכתה בפרס רכטר לשנת 1974 על תכנון השכונה‏[2].

בשנים האחרונות במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים קיימת תחלופת אוכלוסייה. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסת אוכלוסייה חרדית.

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרגלות גבעת התחמושת נמצא שבט "העומר" של תנועת הצופים.

בשכונה פועלת ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה.

בתי כנסת

  • 2 בתי כנסת ותיקים וצמודים.

א. בית כנסת - נוסח אשכנז, המנציח את עולי הגרדום ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה.

ב. בית הכנסת - יד שלום - נוסח עדות המזרח, המנציח את התורם העיקרי לבנית בית הכנסת ששמו הפרטי "שלום". רב הקהילה: הרב משה גבריאלוב.

  • בתי כנסת נוספים בשכונה:

ג. קהילת מעלות דפנה - נוסח ליטאים אמריקאים - שני בתי כנסת הוותיק נקרא "נחלת שמעון" ושוכן במקלט אחד הבתים והחדש קרואן המוצב ליד מגרש המשחקים ברחוב מח"ל ונקרא "גן מחל" . מנהיג הקהילה הרב נחום איזנשטיין.

ד. קהילת חתם סופר - נוסח חסידי - חנות שהוסבה לבית כנסת.

ה. קהילת הליטאים הישראלים - חנות שהוסבה לבית כנסת.

בצמוד לשכונה נמצא בית ספר לשוטרים, שמשמש כיום כמטה אדמיניסטרטיבי של סוכנות האומות המאוחדות לפליטים אונר"א. (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East).

רב השכונה הוא הרב יצחק רלב"ג.

בית הספר רנה קאסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט ממעלות דפנה לכוון הכניסה לבית הספר רנה קאסן

בשכונה שוכן בית הספר התיכון השש-שנתי על שם רנה קאסן מיסודה של חברת אליאנס (כי"ח. כיום שייך בית הספר לרשת דרכא). בבית הספר לומדים תלמידים חילונים מהשכונות הצפוניות של ירושלים. בית הספר פועל ברוח ההומניזם שייצג פרופ' קאסן. מתוך עמדה כי האדם נמצא במרכז, וכי לכל אדם הזכות לשוויון הזדמנויות, בית הספר אינו מסנן תלמידים ואין בו הנשרה עד לסיום הלימודים.

בבית הספר רנה קאסן מתקיימת תכנית "יום הפעילות", ובמסגרתו כל תלמידי ביה"ס יוצאים בכל שבוע להשתתף בפעילות חברתית-קהילתית-תרבותית, מכיתה ז' ועד י"ב. מדובר בתכנית החברתית המקיפה ביותר בבית ספר בישראל.

בית הספר התפרסם בסוף שנות ה-90, כאשר רבים מבוגריו נהרגו בפעולות צבאיות ובפיגועים בתקופה קצרה. בעשור הראשון של שנות האלפיים הוא עלה שוב לכותרות בשל איחוד עם חטיבת הביניים במסגרת היערכות לשינויים הדמוגרפיים בירושלים.

לצד בית הספר שוכנת ספריה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

אתר ההנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצמוד לשכונה, שוכן אתר גבעת התחמושת המשמש אתר הנצחה לנופלים בקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים בכלל ובגבעת התחמושת בפרט. האתר הוקם בשנת 1975, והמוצב הירדני שהיה במקום שולב בו כמוזיאון פתוח, על קיר המוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים על הקרב בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]