מערך חכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספינת דיג במערך חכות במצר קוק בניו זילנד

מערך חכות (ערבית: שארק, אנגלית: Longline) היא שיטת דיג מסחרי שבה מאות ואף אלפי קרסים ועליהם פתיונות, מחוברים בעזרת חוטים קצרים במרחקים שווים לחוט מרכזי ארוך. שיטת דיג זו נפוצה במיוחד לדיג דגי חרב, טונה, פוטית, ומיני דגים רבים נוספים. באזורי דיג שבהם קיימת הידלדלות בדגה המקומית, יש והרשויות מגבילות את מספר הקרסים אותם ניתן לחבר לחוט המרכזי. מנגד, באזורים עשירים בדגה, כך למשל בים ברינג ובצפון האוקיינוס השקט, פורסות ספינות דיג מערכי חכות המכילים יותר מ-2500 קרסים על חוט בודד שאורכו קילומטרים רבים.

ניתן לשלוט על עומקו של מערך החכות בעזרת מצופים ומשקולות. מערכי חכות אשר נועדים לדיג דגים הנמצאים קרוב לפני הים (כגון טונה, או דג חרב) יהיו רדודים מאד ואילו מערכים לדיג דגי קרקעית (כגון, פוטית, או בקלה), נחים על קרקע הים, לעתים אף בעומק העולה על 600 פאתום.

דיג שיורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופות ים הנקבצים סביב ספינת דיג במערך חכות. עופות ים רבים נידוגים מדי שנה בדיג שיורי

שיטת הדיג במערך חכות היא שיטה מעוררת מחלוקת, כיוון שלעתים קרובות היא כרוכה בדיג שיורי, דהיינו לכידת בעלי חיים שאינם מטרת הדיג והריגתם. באזורים בהם חיים עופות ימיים רבים, עטים אלה על הפתיונות במערך החכות ולעתים קרובות בולעים את הקרס יחד עם הפתיון, דבר המביא למותם. באזורים שונים פותחו שיטות יעילות לצמצום הדיג השיורי, אולם אלה כרוכות בהשקעת משאבים נוספים. בין השיטות הללו ניתן למנות: הצמדת משקולות לחוטי הקרסים המבטיחים שקיעה מהירה של הקרס מפני המים, הצמדת סרטים צבעוניים לחוט המרכזי, המתעופפים ברוח ומפחידים עופות ים מלנגוס בפתיונות, פריסת מערך החכות בשעות הלילה בלבד והקפדה על תאורה נמוכה בספינת הדיג (כדי שלא למשוך עופות למקום), והגבלת השימוש בשיטה זו לעונות שנה בהן קיימים באזור פחות עופות ים. בחודש מרץ 2006 הוכרז על הפסקת עונת הדיג במערכי חכות בהוואי, לאחר חודשים ספורים בלבד, לאחר שצבי ים חומים רבים נלכדו ומתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]