מערכות אזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכות אזוב - מערכות צבאיות שניהלה רוסיה הצארית בשנים 1696-1695 נגד האימפריה העות'מאנית, הסתיימו בכיבוש מבצר אזוב על ידי הרוסים וקבלת מוצא לחוף ים אזוב.

כיבוש אזוב - פיוטר הגדול על הסוס במרכז

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות אזוב היו המערכות הצבאיות הראשונות של הצאר הצעיר פיוטר הגדול. לבחירת כיוון המערכה היו מספר סיבות:

עם יציאת הצבא לאזור אזוב, הושאר מקורו של הצאר, הנסיך פיודור רומודנובסקי, עם התואר "נסיך קיסר" לדאוג לענייני המדינה במוסקבה.

מערכה של שנת 1695[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1695 על נהר דון נבנו ספינות למעבר כוחות ואספקה לאזור מצודת אזוב בקרבת ים אזוב. באביב 1695 החל הצבא ב-3 קבוצות בפיקודם של פרנץ לפורט, פטריק גורדון ופיודור גולובין בהתקדמות לכיוון אזוב. המצור החל בסוף יוני. למרות המצור הממושך וניסיונות כיבוש, המבצר עמד במצור. ב-20 באוקטובר הרוסים עזבו את השטח.

מערכה של שנת 1696[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החורף נמשכו הכנות למערכה נוספת. בינואר החלה בנייה מסיבית של אוניות מלחמה תוך קבלת עזרה מאנשי הנדסה שהגיעו מאוסטריה. לקראת האביב היו מוכנות לקרב כ-25 אוניות גדולות ומעל אלף ספינות עזר. פרנץ לפורט מונה למפקד הצי, אלכסיי שאין קיבל פיקוד על כוחות היבשה. בהתאם לצו מיוחד כל החולופים שהשתתפו במערכה היו צפויים לקבל חופש מבעליהם. היקף הצבא הוכפל לעומת המערכה הקודמת וכוחות היבשה כללו כ-70 אלף חיילים.

המצור המחודש החל ב-16 במאי 1696. ב-27 במאי הצי החל במצור ימי. הספינות הטורקיות לא העזו לתקוף את הצי הרוסי. ב-17 ביולי חלק מהכוחות הצליחו לפרוץ בתוך המבצר. ב-20 ביולי, לאחר ירי תותחים מאסיבי המבצר נכבש. לאור כך שהמבצר היה הרוס ולא היה לו מקום לבסיס ימי, הוחלט על הקמת עיר חדשה - טגנרוג.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראתה את החשיבות של הצי ושיתופו במערכה צבאית. פיוטר הגדול התגלה כבעל יכולת הפקת לקחים מהמערכה לא מוצלחת הראשונה.

למרות ההצלחה היה ברור שללא כיבוש חצי האי קרים אין מוצא אמיתי לים. לצורך המשך ההצלחה היה נדרש להחזיק כוח משמעותי באזור ולחזק את הצי. תוך זמן קצר נבנו אוניות מלחמה נוספות.

לצורך לימוד המצב באירופה ומציאת בעלי ברית אורגנה נסיעת פיוטר הגדול לארצות באירופה המערבית.

באופן רשמי המלחמה הסתיימה רק ביולי 1700 בחתימת חוזה בקונסטנטינופול. בהתאם להסכם, הטורקים הכירו בכך שרוסיה הצארית שולטת באזוב והקימה עיר חדשה טגנרוג. הרוסים שחררו מספר מבצרים שהם כבשו באזור נהר דנייפר. חתימת הסכם איפשרה לרוסיה הצארית להתחיל במלחמת הצפון הגדולה. למרות שתקופת ההסכם הייתה 30 שנים, כבר בשנת 1710 הלחימה החלה מחדש.