מערכת גילוי עשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלאי עשן

מערכת גילוי אש ועשן היא מערכת המיועדת לתת התרעה מוקדמת בדבר שריפה.

עקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות גילוי אש ועשן הן מערכות אלקטרוניות המבוססות על גלאי עשן מסוגים שונים. גלאי העשן מפוזרים במבנה עליו המערכת מגינה בצורה שתאפשר גילוי מוקדם במידה סבירה של שריפה, ומשולבים באמצעי התרעה שייעודם הבאת דבר קיום השרפה לידיעת הנוכחים במבנה וכוחות ההצלה.
קביעת תצורת המערכת נובעת ממספר גורמים, בראש ובראשונה מידת הסיכון לבני אדם הנובעת מאופיו של המבנה. גורמים נוספים הם סוג המתקן המוגן (מבנה בודד מול קבוצת מבנים), צורת המבנה, שעות האכלוס, חלוקה הפנימית ועוד.

מבנה המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכזת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס המערכת הוא "רכזת" - התקן אלקטרוני המאפשר קלט ופלט של מידע. הרכזת מקבלת מידע מהגלאים השונים של המערכת, בודקת על בסיס קבוע את תקינותם, ומפעילה מערכות התרעה והגנה בהתאם לצורך.
קיימים שני סוגים בסיסיים של רכזות:

  • רכזת אזורית - ברכזת כזו מחולק המבנה לאזורים, הרכזת מסמנת באיזה אזור נתגלתה אש.
  • רכזת כתובתית (מכונה גם רכזת אנלוגית) - רכזת בה מקבל כל גלאי כתובת משלו. רכזת כזו מאפשרת איתור מדויק של מקום השריפה.

גלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאי עשן אופטי:
1.מכלול הרכיבים 2. כיסוי 3. גוף הגלאי 4. דיודת אור 5. נורית לד תת-אדום

הגלאים הם הרכיבים האמורים לגלות את השרפה. ישנם סוגים רבים של גלאים, להלן העיקריים שבהם:

  • התקנים ידניים כגון לחצן/מושכן: הרגישות האנושית לעשן עולה על זו של כל גלאי מלאכותי שמחירו סביר. ההנחה הבסיסית היא שבמידה ופורצת שריפה בחלל המאוכלס באנשים, יהיו אנשים שיבחינו בה הרבה בטרם תתגלה על ידי כל גלאי. לכן מותקנים כחלק מהמערכת לחצנים המאפשרים להעביר התרעה ידנית על שריפה. לרוב יותקנו האמצעים האלו ביציאה מאזורים, בחדרי מדרגות וליד דלתות יציאת חירום.
  • גלאי עשן מסוג יוניזציה/אופטי: גלאים אלו מותקנים בתקרות של חללים ובלוחות חשמל. אופן התקנתם מבוסס על העובדה שעשן עולה למעלה. גלאים אלו הנם נקודתיים ועל מנת שתתקבל התרעה, על העשן לחדור בכמות מספקת לתוך הגלאי. הגדרת רמת הסיכון של המבנה קובעת את כמות הגלאים מסוג זה שמותקנים - ככל שצפיפות הגלאים עולה, גדלה מהירות הגילוי.
  • גלאי קרן: זהו גלאי הפועל על עקרון של שיגור וקליטת קרן לייזר. הפעלת הגלאי מתרחשת כאשר עשן חוצה את הקרן. יתרונו של גלאי זה הוא שהשטח המכוסה על ידי הגלאי גדול מאוד יחסית לגלאי נקודתי. בשוק קיימים גלאי קרן המבוססים על עיקרון של משדר-מקלט וכן כאלו המבוססים על משדר מול רפלקטור (מחזיר אור).
  • גלאי יניקה: זהו גלאי אקטיבי היונק את האוויר באמצעות מפוח מצנרת מחוררת המכסה את החלל המוגן. יתרונו של גלאי היניקה במניעת הצורך להגיע פיזית אל השטח המוגן לצורכי תחזוקה ולכן הוא מותקן לרוב בחללים כגון רצפה צפה, חדרי שנאים ולוחות מתח גבוה מאוד. כמו כן מותקנות מערכות יניקה במקומות שבהם מספר החלפות האוויר בפרק זמן גבוה ביותר (כגון חדרים נקיים במפעלי יצור).
  • גלאי חום: גלאי המזהה עליה מהירה של הטמפרטורה בתחום הגילוי שלו. גלאים אלו מותקנים לרוב במטבחים ובחדרי גנרטורים.
  • גלאי להבה: גלאי הרגיש לספקטרום הפליטה של להבות.

אמצעי התרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צופר שריפה משולב נצנץ
    אמצעי שמע: צופרים, רמקולים. אמצעים אלו משמיעים אזעקה או הודעות קוליות המודיעות על גילוי שריפה במבנה.
  • אמצעים ויזואליים: נוריות סימון (עבור גלאי עשן מוסתרים), נצנצים. אמצעים אלו מתריעים בצורה חזותית: נצנצים נועדו להסב את תשומת לבם של אנשים כבדי שמיעה, בעוד שנורות סימון נועדו יותר לסימון מיקומה המדויק של השרפה במקרה שאינו גלוי לעין - למשל במקרה של שריפה שפורצת בחדר סגור, מעל לתקרה אקוסטית וכדומה.
  • חייגן אוטומטי (המחייג לרוב לרשויות כיבוי האש באזור).

ממשק למערכות הגנה אקטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכות כיבוי: מערכת גילוי האש מכילה אמצעים להפעלת מערכות כיבוי באופן אוטומטי כגון כיבוי בגז וכיבוי במים (מערכות ספרינקלרים "יבשות"). המערכת אף מתממשקת לרוב באופן מלא למערכות המתזים לצורך קבלת דיווח מרגשי הזרימה (המופעלים בעת פריצת מתזים) ומברזים ומגוֹ‏פים לצורך וידוי השארתם במצב פתוח.
  • מערכות חשמל: מערכת גילוי האש מתממשקת למערכות החשמל לצורך ניתוקי הזנות מתח בעת גילוי אש בלוחות חשמל או בזמן שמתבצע כיבוי במים במבנה המוגן.
  • מערכות שחרור עשן: ממשקים בין מערכת גילוי האש למערכות יניקת עשן, מיזוג אוויר ותריסי מעבר בתעלות מיזוג.
  • מערכות על/תת לחץ: מערכות המבודדות חלקים של המבנה (למשל חדר מדרגות מוגן אש) על ידי יצירת תנאי לחץ אויר שאינם מאפשרים התפשטות האש לתוכם, וזאת על מנת לאפשר פינוי בטוח של האנשים מהמבנה.

מגבלות המערכת וכשלים שכיחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]