מערכת השמיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Anatomy of the Human Ear.svg

מערכת השמיעה היא מערכת החישה האחראית על חוש השמיעה ומאפשרת קליטת קולות וצלילים.

מערכת השמיעה אצל האדם עשויה להינזק כתוצאה מהזדקנות וחשיפה מופרזת לרעש (ראו נזקי רעש). כתוצאה מההזדקנות, למעלה מ-50% מבני האדם בגילאים 70 ומעלה זקוקים למכשירי שמיעה. הסיבה השכיחה ביותר לחירשות, ליקויי שמיעה וטיניטוס היא הזדקנות.

חלקי האוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוזן

האוזן מחולקת לשלושה חלקים נפרדים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.

האוזן החיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הנראה לעין של האוזן נקרא אֲפַרכֶּסֶת. האפרכסת עשויה ברובה מסחוס. עיצוב האפרכסת מותאם לקליטת קולות ולכוונם אל תוך חלקי האוזן הפנימית, ובכך לשפר את יכולת קליטת הקול מהסביבה.

אפרכסת האוזן של האדם נמצאת בתנוחה קבועה, והשרירים שמיועדים להזיז את האפרכסת מנוונים, זאת בניגוד לחלק מבעלי חיים המסוגלים להזיז את האפרכסת של אוזנם. האפרכסת מתעלת את גלי הקול לתוך תעלת השֶמַע, שבקצה נמצא עור התוף. תעלת השמע בחלקה החיצוני עשויה מסחוס, ובעומקה, כשני שליש ממנה נמצא בתוך עצם. היא מצופה בעור דק, המשכי לעור האפרכסת. בשליש החיצוני העור מכוסה בשערות ומצויות בו בלוטות זעירות, המפרישות חומר דביק, הנקרא שעוות האוזן. תפקיד השעווה הוא לקלוט אבק ולכלוך, וכן היא מכילה חומרים המגינים על האוזן מפני זיהומים. השעווה נוצרת רק בשליש החיצוני של התעלה, ומתפנה החוצה עם צמיחת העור מכוון עור התוף כלפי חוץ. ניקוי של האוזן עם קיסמי צמר גפן עלול לדחוס את השעווה לעומק ולגרום להצטברות פקקי שעווה (צרומן), או ליובש יתר והעדר שעווה ולכן לדלקות אוזן חיצונית. בקצה התעלה העמוק נמצא עור התוף, הוא מתוח בקצה צינור השמע, ומעברו השני האוזן התיכונה.

האוזן התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוזן התיכונה היא מעין מגבר המגביר את תנודות קרום התוף ומעביר אותן לאוזן הפנימית. התנודות עוברות לאורך שלוש עצמות קטנטנות (אחת מהן היא העצם הקטנה ביותר בגוף האדם). העצם הראשונה, נקראת הפטיש, מחוברת לקרום התוף ונעה כאשר הוא רועד. כאשר הפטיש נע הוא מזיז איתו את העצם השנייה - הסַדָן, והוא בתורו מניע את העצם השלישית - הארכובה (סטאפס). התנודות עוברות דרך הארכובה אל החלון הסגלגל (Oval window) שהוא למעשה הכניסה אל האוזן הפנימית. עצמות השמע מחד, והפרש השטחים בין שטח עור התוף לשטח משטח הדריכה של הארכובה, גורמים להגברה של גל הקול ולהעברה יעילה של הקול מן האוויר לתנודות של גלי נוזל באוזן הפנימית. הגברה זו נועדה להתגבר על אבדן האנרגיה החל במעבר בין גלי קול המועברים באוויר לגלי קול המועברים בנוזל, ואלמלא הייתה קיימת היינו שומעים כאילו ראשנו מתחת לפני המים, ומדברים אלינו מחוץ למים.

האוזן הפנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוזן הפנימית הבנויה כשבלול, נמצא איבר השמיעה הנקרא איבר קורטי, ובו תאי עצב המתחברים ויוצרים את עצב השמיעה. התנודות של מרכיבי האוזן התיכונה מועברות אל הנוזל שמקיף את איבר קורטי, וגורמות לשינוי במטען החשמלי של תאי העצב שבתוכו. שינויים אלה מביאים לגירוי עצב השמיעה ולהעברת הגירוי אל המוח. אזורים מסוימים לאורך השבלול מופעלים על ידי צלילים שונים, כך שבאזור הסמוך לחלון הסגלגל ישנו גירוי כתוצאה מצלילים גבוהים, וקצה השבלול המרוחק מגורה על ידי צלילים נמוכים. ככל שהעוצמה חזקה יותר כן גדול יותר הגירוי המקומי של השבלול.

תהליך השמיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך השמיעה מורכב מהשלבים הבאים:

  1. בשלב הראשון, גלי הקול מגיעים אל עור התוף דרך תעלת השמע החיצונית.
  2. בשלב השני, עצמימי השמע של האוזן התיכונה (הפטיש, הסדן והארכוף) מתנודדים וגורמים לתזוזה של בסיס הארכוף, ליד החלון הסגלגל.
  3. בשלב השלישי, תנודות בסיס הארכוף מועברות דרך החלון הסגלגל (הפרוזדורי) אל חלל השבלול הפרילימפטי.
  4. בשלב הרביעי, התנודות מגרות את האיבר הקורטי ומייצרות אותות עצביים שמגיעים אל המוח דרך עצב השמע.
  5. לבסוף, האותות עוברים לחלקים המתאימים במוח. במוח יש ייצוג לצלילים מתדרים שונים באזורים מתאימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערכת השמיעה בוויקישיתוף
מערכות הגוף

המערכת האנדוקרינית - מערכת החיסון - מערכות החישה (מערכת המגע, מערכת הראייה, מערכת השמיעה) - מערכת הכסות - מערכת הלימפה - מערכת העיכול - מערכת ההובלה - מערכת הנשימה - מערכת העצבים - מערכת הרבייה - מערכת השלד והשרירים (מערכת השלד, מערכת השרירים) - מערכת השתן