מערכת השתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Illu urinary system heb.svg

מערכת השתן (או מערכת השתן והכליות) היא מערכת בגוף האדם המטפלת באמצעות איברים שונים בטיהור ווויסות הדם וסילוק תוצרי פסולת רעילים ממנו. כחלק מתהליך זה המערכת מפרישה עודפי מים ושאריות רעילות מן הגוף באמצעות השתן.

מערכת השתן והכליות כוללת: שתי כליות, שני שופכנים, שלפוחית שתן ושופכה.

הכליות מסננות את הדם, ורוב המים והחומרים המומסים בהם מוחזרים למערכת הדם. המים והחומרים המומסים הנשארים מהווים את השתן.

השתן המופרש מכל כליה מועבר לשופכן, נאגר בשלפוחית השתן ובעזרת השופכה מופרש מהגוף. אצל זכרים השופכה היא גם נתיב להפרשת נוזל הזרע.

הכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כליות

הכליות הן זוג איברים דמויי שעועית בגודל אגרוף, הממוקמים מעל המותניים בין הצפק והדופן האחורית של הבטן בגובה החוליה החזית השתים עשרה עד החוליה המותנית השלישית (T12-L3).

הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן, כמות הפלזמה העוברת בכליות נאמדת ב־180 ליטרים ביום. הכליות מווסתות את משק המים, את מאזן היונים ואת חומציות הגוף. הן מסננות את הדם ומפרישות חומרי פסולת מטבולים (במיוחד שתנן) וחומרים כימיים זרים. הכליות גם מסנטזות גלוקוז מחלבונים (תהליך המכונה גלוקונאוגנזה) ומפרישות לתוך הגוף הורמונים שונים.

הכליות ממוקמות בצד האחורי של חלל הבטן, משני צדי עמוד השדרה, מאחורי המעי ומתחת לסרעפת. הכליות מקבלות את הדם מאב העורקים של הבטן דרך סעיפיו, העורקים הכלייתים (הימני והשמאלי) ומחזירות את הדם המטופל לוריד הנבוב התחתון דרך ורידי הכליה.

מרבית הקליפה והלשד של הכליה מורכבים ממבנים מיקרוסקופים בשם נפרונים. נימנו כ־1.25 מיליון נפרונים בכל כליה.

רבע מכלל הדם בגוף נתון בכל דקה בתהליך של סינון ושל סילוק חומרים מזיקים ומיותרים לפני שהוא זורם לאיברים אחרים, כל הדם הנמצא בגופו של אדם בוגר עובר את תהליך הסינון בכליות מידי ארבע חמש דקות.

כמות המים המופרשת בשתן תלויה בכמות המים בגוף. כאשר יש בגוף מחסור במים תופרש כמות קטנה של מים בשתן וצבעו יהיה לכן כהה יותר.

הנפרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפרון

הנפרון מורכב מגופיף כליה ומצינור. גופיף הכליה עשוי מפקעית נימים העטופה בקופסית על שם באומן. הפלזמה המסוננת לקופסית מתנקזת לצינור הנפרון הנמשך עד לצינור מאסף. צינורות מאספים מנקזים נפרונים רבים ומתנקזים בסופו של דבר לאגן הכליה.

נפרונים מהווים את יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הכליות, הפועלות לשמירת תנאים מקיימי חיים לתאי הגוף. בנפרון מווסתים כמות המים והאלקטרוליטים בגוף, לחץ הדם וכן איזון חומצה-בסיס. נפרונים מסלקים חומרי פסולת מטבולים וחומרים זרים מהדם. כל אלו נעשים במהלך ייצור שתן בנפרונים, תהליך הבנוי שלושה מרכיבים, סינון מפלזמת הדם לתוך הנפרון מתבצע בכוח לחץ הדם, ספיגה חוזרת מחלל הנפרון לנוזל הבין-תאי ומשם לדם והפרשה לתוך הנפרון. לאחר שלושת התהליכים האלו נותר השתן שמופרש מהגוף. פעולת הנפרונים מווסתת על ידי הורמונים ועל ידי מערכת העצבים.

תפקידי הכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלפוחית השתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלפוחית השתן

שלפוחית השתן היא שק שרירי המצוי באגן. מורכבת מ-3 שכבות:

  • מוקוזה (אלסטית)
  • סובמוקוזה
  • מוסקולריס (סיבים אורכיים חיצוניים, סיבים מעגליים, סיבים אורכיים פנימיים)

בחלקה העליון- פתחי כניסת השופכנים. בחלקה התחתון- פתח יציאת השופכה.

שופכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שופכה

השופכה היא צינור שתן המתמשך מרצפת שלפוחית השתן עד לפתח החיצוני. קצרה בנשים, ארוכה יותר בגברים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות הגוף

המערכת האנדוקרינית - מערכת החיסון - מערכות החישה (מערכת המגע, מערכת הראייה, מערכת השמיעה) - מערכת הכסות - מערכת הלימפה - מערכת העיכול - מערכת ההובלה - מערכת הנשימה - מערכת העצבים - מערכת הרבייה - מערכת השלד והשרירים (מערכת השלד, מערכת השרירים) - מערכת השתן