מערכת מאה הפרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת מאה הפרחים או "מסע מאה הפרחים" (בסינית: 百花运动, בפין-יין: Bǎihuā yùndòng, בתרגום מילולי: "תנועת מאה הפרחים") הוא כינוייה של תקופה קצרה בהיסטוריה של הרפובליקה העממית של סין אשר החלה במאי 1956, כשמאו דזה-דונג, מנהיג סין, קרא ל"פריחתם של מאה פרחים" ולהתמודדות של "מאה אסכולות מחשבה" בינן לבין עצמן. היה זה אות לראשיתו של דיון ציבורי פתוח על דרכה של סין. הייתה כאן ציפייה לעלייתם של פרחי נוי בגינה הקומוניסטית. כוונת מנהיג-המפלגה הייתה לשמוע ביקורת על דרכה של סין החדשה עד לאותו רגע[1]. תקופה זו נמשכה עד 1957 שבה הכריז מאו על מערכה נגד הימין.

במהלך התקופה התירה ואף עודדה המפלגה הקומוניסטית השלטת מגוון רחב של השקפות עולם ופתרונות מדיניים. למאו היה מניע נסתר לפעולה זו והוא רצונו לחזק עצמו מבית – השמעת התנגדות הייתה מוכיחה לטענתו, כי ההמונים תומכים בו ובפרשנותו האידאולוגית. הנחה זו התגלתה כמוטעית, ומשהחלה הביקורת לא הצליח מאו לתעלה לטובתו, האינטליגנציה החלה לבקרו ולהצביע על טעויות המשטר ומחדליו. מאו הבין כי טעה וכי משטרו נתון בסכנה והוא פתח במערכה כנגד הימין, שהייתה מסע נגד "הימניים, אויבי העם, העשבים השוטים והמורעלים". לאחר דיכוי זה, חזר החופש בסין להיות מודרך על ידי המשטר.

מקור הביטוי משורת הפואמה: "תנו למאה פרחים לפרוח; תנו למאה אסכולות מחשבה להתווכח."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו, זמורה ביתן, 1990, עמ' 130


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.