מערכת מרובת כוכבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור המראה את מסלולי הכוכבים במערכת HD 188753. מסלולו של כוכב הלכת אינו מוצג באיור
המחשת אמן המציגה נוף הנשקף מירח היפותטי המקיף את HD 188753 Ab

מערכת מרובת כוכבים היא מערכת בת מספר קטן של כוכבים הקשורים זה לזה באמצעות כוח הכבידה בצורה משמעותית. כוכבים זוגיים הם הצורה הנפוצה ביותר ביקום של מערכת מרובת הכוכבים; ככל הנראה, כ-60% מן הכוכבים הם חלק ממערכת זוגית. כיום ידוע על מערכות נוספות רבות בנות שלושה, ארבעה כוכבים ואף שבעה כוכבים. כאשר מספר הכוכבים במערכת גדול (על פי החלטה שרירותית) המערכת תיקרא צביר כוכבים, והם מונים עשרות ומאות אלפי כוכבים.

דינמיקה של מערכות מרובות כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח התנועה של מערכות מרובות כוכבים דורש פתרון של בעיית גופים רבים. בניגוד לבעיית שני הגופים, אותה ניתן לפתור בצורה אנליטית, בעיית שלושת הגופים ניתנת לפתרון רק בצורה נומרית וכך גם לגבי מערכות מורכבות יותר. יתרה מכך, חישובים שבוצעו מצביעים על כך שמערכות מרובות כוכבים אלו לא תהיינה יציבות, דבר הנתמך בכך שככל שמספר הכוכבים במערכת עולה - מספר מערכות אלו יורד. דרך אחת בה מערכות מרובות כוכבים מתייצבות היא חלוקתן לכוכבים זוגיים או בודדים אשר חגים סביב מרכז המסה המשותף במרחק גדול זה מזה. מערכות אלו נקראות "בעלות היררכיה".

מערכות שנתגלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מערכות כוכבים זוגיים נפוצות מאוד ביקום. מן המפורסמים הם הכוכבים מיזר ואלקור כוכב כפול אופטי בקבוצה הדובה הגדולה. מיזר הוא מערכת בת ארבעה כוכבים - שני זוגות של כוכבים זוגיים. כוכב הצפון פולריס מהווה מערכת של שלושה כוכבים וכך גם אלפא קנטאורי. הכוכב קסטור בקבוצת תאומים מורכב ממערכת בת שישה כוכבים.

הגוף הפלנטרי הראשון שנתגלה במסלול סביב מערכת כוכבים משולשת בכליאה גרביטציונית הדוקה הוא HD 188753 Ab. ענק גזים זה נתגלה על ידי צוות אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ Keck I שבמרומי מאונה קיאה שבהוואי. באיור האמן ירח היפותטי המקיף כוכב לכת זה. מתחת לקו האופק של ירח זה, ניתן להבחין באור מן הכוכב הראשי במערכת ומעליו צמד הכוכבים הנוסף. כוכב לכת זה מקיף את הכוכב המרכזי HD 188753 A. (ראו גם - כוכב לכת חוץ-שמשי)

מערכות מרובות כוכבים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי וסרטי מדע בדיוני רבים מתארים מערכות כאלו. ביניהם: בספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה מתואר הכוכב ביטלג'וז כמערכת בת שמונה שמשות; בספר שקיעה מתואר כוכב לכת הנמצא במערכת של שש שמשות. כמו כן, בסדרת הסרטים מלחמת הכוכבים, חלקים ניכרים מן העלילה מתרחשים בכוכב הלכת טטואין הסובב סביב שתי שמשות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]