מערת הנטיפים (שורק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | בית שמש, ישראל |
| קואורדינטות | 31°45′21″N 35°01′24″E / 31.755833333333°N 35.023333333333°E |
| אורך | 91 מטר |
| רוחב | 80 מטר |
| גובה מעל פני הים | 385 מטר |
| מגלה | אלכס שנברג ואהרון פניג'ל |
| תאריך גילוי | 1968 |
| גאולוגיה | מערת נטיפים |
| מספר כניסות | 1 |
| גישה | כביש גישה |
|
(למפת השפלה רגילה)   מערת הנטיפים | |
  | |
מערת הנטיפים שׂורק, הידועה גם בשם "מערת אבשלום", היא מערת נטיפים הנמצאת בהרי יהודה, כשלושה קילומטרים ממזרח לעיר בית שמש, בלב שמורת טבע במורדות המערביים של הרי יהודה, סמוך לנחל שורק.
אמנם המערה אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, אך היא עשירה במגוון רחב של נטיפים וזקיפים.
פתח המערה נמצא ברום 385 מ' מעל פני הים, אורכה המרבי 91 מ', רוחבה המרבי 80 מ' וגובהה המרבי 15 מ' - סה"כ שטחה כ-4,800 מ"ר ונפחה כ-25,000 מטר מעוקב. חלק מהזקיפים והנטיפים במערה הם בני יותר מ-300,000 שנה, ויש להם חשיבות בחקר האקלים הקדום של האזור[1][2]. מחקר אשר נערך במערה מתעד את רעידות האדמה הגדולות באזור על פני 185 אלף שנים באמצעות תארוך ליבות של נטיפים והצלבת הנתונים עם אלה שהתקבלו מליבות של נטיפים שנלקחו ממערת הר טוב[3].
הכניסה למערה מרוחקת כ-300 מטר ממגרש החנייה. בשביל המוביל לפתח המערה 154 מדרגות, ובתוך המערה עצמה כ-140 מדרגות נוספות.
הביקור במערה נגיש לבעלי מוגבלות תנועה[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנטיפים במערת שׂורק החלו להיווצר לפני כחמישה מיליון שנים. בעקבות מפגש של מים עם פחמן דו-חמצני נוצרת מעין חומצה שממיסה את הסלע, ושאריות של הגיר מצטברות על תקרת המערה כשהן נוטפות ומתקשות - מכאן נטיף. התמיסה מגיעה לקרקע ומצטברת שם בערמה זקופה - מכאן זקיף. כשהנטיפים והזקיפים מתחברים - נוצרים עמודים[5].
המערה נתגלתה באקראי על ידי אלכס שנברג ואהרון פניג'ל במרץ 1968 לאחר שנחשפה בעקבות פיצוצים שנערכו בשטחה של מחצבה בהר טוב שסיפקה חצץ לבנייה. בעקבות המצאות כמות קטנה יחסית של חצץ אחרי אחד הפיצוצים, גילה שנברג מתחת לערמה חור שגודלו היה כ-60 ס"מ על 60 ס"מ. שנברג זחל לתוך החור וגילה מערת נטיפים גדולה. לימים תיאר את התחושה כ"תחושת בראשית, מקום שבו רגל אדם לא דרכה מעולם". לפי המלצתו של שנברג להנהלת המחצבה, הוחלט לשמר את המערה ולהודיע לרשויות על התגלית.
דבר גילויה של המערה עבר מפה לאוזן[6] ופורסם בעיתונות[7] והמונים הגיעו לבקר במערה. אולם רשות שמורות הטבע בתיאום עם חברת רסקו סגרה את המערה[8] והציבה שמירה למנוע כניסה עד להכשרת המערה לביקורים[9]. הארכאולוג מיכאל אסף הופקד על מחקר המערה[6].
המערה הוכרזה כשמורת טבע במרץ 1975[10][11]. לאחר שהוכשרה לביקור נפתחה לקהל הרחב בשנת 1977[12], ונחנכה רשמית בספטמבר 1977[13].
בשלוש השנים הראשונות היו הביקורים בתיאום מראש בלבד. בתקופה זאת ביקרו במערה כמיליון מבקרים[14].
ב-2012 ביצעה רשות הטבע והגנים שורה של שיפוצים במערה, בהם התקנת מערכת ניטור ממוחשבת, והתקנת תאורת LED אקולוגית במגוון צבעים, שהפחיתה את צריכת החשמל, ובעיקר גורמת לפחות העלאה של הטמפרטורה במערה, דבר המזיק למערה בתהליכים הגאולוגיים המתרחשים בה.
באוקטובר 2017 עמדה המערה במרכז דיון ציבורי סוער לאחר שליאור טל הבחין שבכל אמצעי ההדרכה במערה לא מציינים את גילה המוערך וטען בפוסט שפרסם שמדריך במקום אישר באוזניו שהדבר מכוון ונובע מלחץ של אוכלוסייה חרדית. הדיון הסוער ברשת הגיע לכתבה בחדשות 2[15] ולאחר מכן לרוב אמצעי התקשורת בארץ והסתבר שאכן ישנו מידע מדעי שמצונזר באתר מסיבות של לחץ דתי. הפרשה הסתיימה בכך שרשות הטבע והגנים הודיעה שהדבר יתוקן ושמנכ"ל הרשות "הנחה לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו לאמת המדעית"[16].
בשנת 1970 הונפק בול דואר של המערה במסגרת בולי שמורות הטבע על ידי רוטשילד וליפמן, המעצבים.
שמה של המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1977 נקבע שמה של המערה לזכרו של רב-טוראי אבשלום (אַבְשָׁה) שוהם (ב' באייר תשי"א - י"ב בשבט תשל"ד, 14 במאי 1951 - 4 בפברואר 1974) אשר היה לוחם סיירת שקד. ב-11 בספטמבר 1970 במהלך מלחמת ההתשה נפצע אנושות בראשו. הוא עבר ניתוחים וטיפולים רבים עד לפטירתו, כעבור כ-3 שנים.
אבשלום, בן לדינה ודוד שוהם, נולד בירושלים, אך גדל רוב ימיו בתל אביב, למד בבית הספר היסודי "אהבת ציון" ובתיכון "אליאנס" בעיר. היה אוהב טבע וסייר ברחבי ארץ ישראל. נקרא על שם אבשלום פיינברג - אח של סבתו צילה פיינברג שוהם, משפחתו תרמה לשיקום המערה וקריאתה על שמו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פנים המערה מבט כללי -
מראה פנים המערה בשורק -
נטיפים במערה מוארים -
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערת אבשלום (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- מערת הנטיפים בשמורת אבשלום, באתר רשות הטבע והגנים
- סיור וירטואלי נרחב במערת הנטיפים בשמורת אבשלום - 360israel.co.il
- סיור וירטואלי במערת הנטיפים בשמורת אבשלום - 360cities.net
- זיו ריינשטיין, האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
- מערה שכולה נטיפים - גלריית תמונות באתר Mapah.co.il
- חוזרים למערה המחודשת - מערת שורק באתר Mapah.co.il
- תמונות של מערת הנטיפים, פליקר
מערת נטיפים מתגלה ליד בית שמש, יומני גבע, 1968, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Stalactite Cave Nature Reserve-רשות הטבע והגנים, 2015-07-07
- ^ אור חדש זורח במערת הנטיפים, באתר www.parks.org.il (ארכיון)
- ^ תמרה טראובמן, הנטיפים זוכרים הכל, באתר הארץ, 2 במאי 2005
- ^ זיו ריינשטיין, האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים, באתר נגישות ישראל, 14 באוגוסט 2012
- ^ זיו ריינשטיין, האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
- ^ 1 2 יהושע כהנא, מפגש דוד וגלית - בנתיב למערת הנטיפים, מעריב, 21 בפברואר 1979
- ^ אלי חורי, מערת נטיפים ענקית נתגלתה ליד בית־שמש, מעריב, 13 במרץ 1968
- ^ מעדת הנטיפים ליד הרטוב תיסגר זמנית, מעריב, 26 במרץ 1968
- ^ נטיפים וזקיפים בבית שמש, למרחב, 18 באפריל 1968
טיול ליום אחד, למרחב, 23 באפריל 1970 - ^ שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים בשנים 2017-1964, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ מאיר הראובני, נחל קדש ונחל שניר הוכרזו כשמורות מוגנות, מעריב, 22 באפריל 1975
- ^ צבי אילן, מערת שורק נפתחה לקהל, דבר, 8 ביוני 1977
- ^ נחנכה מערת הנטיפים בהרי יהודה, דבר, 19 בספטמבר 1977
- ^ ליאור קרן, מיליון כבר ביקרו במערת הנטיפים, מעריב, 3 בספטמבר 1980
- ^ מיכל פעילן, סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2017
- ^ רשות הטבע והגנים, באתר www.facebook.com
