מערת נטיפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זקיפים ונטיפים במערת אבשלום

מערת נטיפים היא מערה קארסטית – חלל הנוצר מהמסה של סלעי גיר ודולומיט עקב חדירת מי גשמים, תהליך שהותיר בחלל המערה נטיפים וזקיפים.

היווצרות המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות נטיפים נוצרות במשך מיליוני שנים בתהליך ממושך ואיטי. כדי להבין כיצד נוצרת מערה שברבות הזמן הופכת למערת נטיפים, חשוב להבין את תהליכי הבנייה של הסלעים המכילים אותה ואת הרכבם הכימי.

התהוות הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קרקעית ים נוצרים משקעי הרבדה של שרידי בעלי חיים ימיים. משקעים אלה עוברים תהליכי דיאגנזה (diagenesis) המלכדים את הגרגרים לסלע באמצעות הידוק ודחיסה הגורמים להתקשותו. בדרך זו נוצרים סלעי גיר ודולומיט. סידן הוא חלק חשוב בהבנת התהוות מערות נטיפים, והוא מצוי בכמות רבה בשלדי בעלי החיים הימיים המרכיבים את שני סוגי הסלעים – גיר – CaCO3, דולומיט – CaMg(CO3)2.

הסלעים נוצרו בתהליך איטי – שכבה של בערך סנטימטר אחד במשך 100 שנים. במשך מיליוני שנים הצטברו שכבות הסלע והגיעו לעובי של מאות ואלפי מטרים. שכבות אלה היו נתונות במשך זמן רב להשפעתם של כוחות קימוט והרמה עד אשר הפכו להרים ונחשפו לתנאי אקלים שונים.

מגוון נטיפים

התהוות המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קארסט

תהליכי קימוט והרמה יצרו בסלעים סדקים המאפשרים חדירת מי גשמים שהמסו וספחו פחמן דו-חמצני בעברם דרך קרקע עשירה ברקבובית. המסת פחמן דו-חמצני הופכת את המים לחומצה פחמתית (H2CO3) הממיסה את הסלעים. תהליך זה של בליה כימית יוצר בסלע חללים בגדלים שונים המתחברים זה לזה ויוצרים מערה.

נטיפים וזקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המים מגיעים אל חלל המערה, מתרחש תהליך הפוך:

הפרשי לחצים בין ריכוז פחמן דו-חמצני במים ובחלל המערה גורם לפליטתו מטיפות המים התלויות מתקרת המערה ולשקיעת סידן פחמתי (מינרל המופיע לרוב כקלציט). שקיעה איטית זו בונה לאיטה משקעים הנתלים מתקרת המערה וצומחים כלפי מטה (נטיפים), ומשקעים הצומחים מקרקעית המערה כלפי מעלה (זקיפים).

צבעם הראשוני של משקעים אלה הוא לבן ואפילו שקוף, אך הם נצבעים בגווני אדום וצהוב בשל נוכחות מינרלים ומלחים שונים הנספחים גם הם אל המים בתהליך ההמסה.

נטיפים נוצרים תחילה כצינור דקיק דרכו זורמות טיפות המים. צינורות אלה גדלים בקצב איטי מאוד ומתארכים בשיעור ממוצע של 0.2 מ"מ בשנה. כאשר צינור כזה נסתם, המים יזרמו על פני הנטיף והוא ייראה אז כחרוט עבה בבסיסו הצמוד לתקרת המערה וצר בקודקודו. חרוטים אלה בנויים בשכבות קונצנטריות, בדומה לטבעות הצמיחה של עצים. התרחבות של הסדקים בגג המערה יוצרת נטיפים בשלל צורות: עמודים, "אזני פיל" ו"וילונות".

טיפות המים הזולגות מתקרת המערה ומן הנטיפים יוצרות את הזקיפים באותו תהליך של השקעה. הטיפות נושרות, מתנפצות אל הקרקעית, משחררות פחמת סידן ומותירות משקע של סידן פחמתי. השקעה בלתי אחידה זו יוצרת זקיפים בשלל צורות. במערת אבשלום ניתן לראות זקיפים בצורת "כובעים מקסיקניים", "פאגודות" ואחרות.

נטיפים וזקיפים עשויים להתחבר זה אל זה וליצור עמוד. גם עמודים אלה עשויים להתחבר וליצור מסכים המחלקים את המערה לחללים קטנים יותר.

מפגש בין זקיף ונטיף ( רומאו ויוליה )

שיטה נפוצה לתיארוך גילם של הנטיפים והזקיפים נקראת "אורניום-תוריום".

מערות נטיפים ככלי עזר מחקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר והתהוות מערות נטיפים נמשכת על פני תקופה ארוכה מאוד, הן מהוות כלי עזר חשוב בענפי מחקר שונים. ניתן לחקור באמצעותן תנאי אקלים ששררו בתקופות שונות במהלך התהוותן ולזהות רעידות אדמה שהתרחשו בעברן.

מערות נטיפים בתנאים משתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות נטיפים הן אתרים נהדרים המושכים קהל רב, אולם הן רגישות ופגיעות. כאשר נחשפת מערת נטיפים, משתנים התנאים שיצרו אותה במשך מיליוני שנים – לעתים באופן קיצוני, עד כדי הפסקת היווצרות נטיפים וזקיפים.

גורמים משפיעים:

  • טמפרטורה – המערות התהוו בתנאים אידאליים, ואלה משתנים לרעה כאשר הן נחשפות לתנאי האקלים השוררים מחוץ להן ולעליה בטמפרטורה כאשר מבקרים פולטים מחום גופם.
  • לחות – נטיפים וזקיפים נוצרים בלחות גבוהה, העשויה לרדת עם חשיפת המערה ולהפסיק את יצירת הנטיפים והזקיפים.
  • ריכוז פחמן דו-חמצני – מבקרים במערה פולטים פחמן דו-חמצני ומעלים את ריכוזו באוויר המערה.
  • זיהומים – חדירה של צמחים, פטריות, חיידקים ובעלי חיים (כמו גם בני אדם) אל המערה משבשת את המשך התפתחותה ואף יוצרת נזקים כימיים, ביולוגיים ומכניים.

מערות נטיפים בארץ ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות נטיפים נמצאות באזורים רבים בארץ, אם כי מעטות מהן גדולות ומרשימות כמערת אבשלום. לאחרונה נחשפו מערות נטיפים חדשות בגליל העליון ובהרי יהודה.

גם ברחבי העולם מוכרות מערות נטיפים מרשימות, לדוגמה: מערת מאמות' בקנטקי, שהיא מערכת המערות הארוכה ביותר הידועה כיום, מערת קארלסבד ומערת לצ'וגייה בניו מקסיקו, מערת הקריסטלים, שהתגלתה לאחרונה במקסיקו ומערת פוסטוינה בסלובניה,באזור הקארסט.

מערת פוסטוינה - אורכה-20 קילומטרים והביקור בתוכה מתבצע בישיבה ברכבת פתוחה, נסיעה של כ-10 דקות, אורכם של שבילי הטיול הרגלי כשישה ק"מ, מתוך 27 הקילומטרים של המערה כולה. במקווי המים הקטנים שבמקום חי פרוטיאוס מצוי (Proteus anguinus), מין דו חי עיוור (ללא עיניים) המוצג למטיילים, וניזון מבעלי חיים מיקרוסקופיים. חילוף החומרים שלו כל כך נמוך שהוא נזקק למזון פעם בחצי שנה. בתוך המערה הענקית קיים אולם קונצרטים.

מערת נטיפים ענקית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת נטיפים חדשה בגליל:

מערת נטיפים חדשה בהרי יהודה: