מעשה בראשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעשה בראשית כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע. ספרות זו מופיעה לרוב בסמיכות למעשה מרכבה. אזכורה הראשון הנו בתקופת התנאים, ולפי הדעה המקובלת, היא מהווה כיום חלק מספרות הפרדס ותורת הסוד. ניתנו לה לרוב שני פרושים מרכזיים: אלו הקושרים אותה עם ספרות מיסטית יהודית ייחודית, כדוגמת ספר היצירה; או לספרות הקשורה בענייני הטבע והפיזיקה.

המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת מעשה מרכבה, מעשה בראשית לא זכה תמיד לאיפיונים מקראיים; אולם האפיון הברור מתייחס לפרקי הבריאה בתחילת ספר בראשית. לרוב מסווגים הפרקים א-ד ככלולים בענייני "מעשה בראשית", אולם יש המכלילים אף את פרק ה. הפרקים עוסקים בבריאת העולם והאדם, ובשלביו הראשונים. ההתייחסות הראשונית למעשה בראשית, מופיע במסכת חגיגה פרק שני הלכה א.

צורת לימוד מעשה בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה (חגיגה ב,א) קובעת שמותר ללמד מעשה בראשית רק בתלמיד יחיד "ולא במעשה בראשית בשניים". כשמעשה בראשית מסווג מעל רמת הסודיות הנדרשת בעיסוק בעריות, אך פחות מרמת הסודיות במעשה מרכבה. ההקשר התלמודי (חגיגה יד ע"ב), מקשר את מעשה בראשית לחכמת הסוד, הפרדס.

הגדרת מעשה בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשוני המתייחס למושג "מעשה בראשית" הוא במשנה (חגיגה ב,א). ההקשר האסוציאטיבי הראשוני, מקשר עניין זה למעשים שנעשו בראשית העולם, בבריאתו. אולם קיים דיון ודעות שונות בפרשנות של פרקים אלו ובמשמעותם הפנימית.

הגישה המיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה המיסטית זיהתה את מעשה בראשית בספרות מיסטית וקבלית. כך היא ראתה בספרות זו עיסוק במעשה הבריאה בדרכי הנסתר, המובנות לחוג מצומצם; כאשר המטרה היא חשיפת הרבדים הנסתרים של התיאור המקראי. מטרת ספרות זו היא הבנת השתלשלות הבריאה, כשדוגמה מובהקת לכך היא שיטת "הספירות", המזהה השתלשלות של עשר ספירות (כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות [למעשה מדובר בעשר ועוד אחד שמעל כולם]).

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנגדות למעשה בראשית, הייתה בעצם ההתנגדות לקבלה, ולספרות מיסטית בכלל. כך היו שראו בתיאורים השונים כפירה, והשלכה של גופים שונים המהווים חלק מיצירת העולם; לדעת המתנגדים כגון שהנצרות כוללת "שילוש קדוש", שיש בו כפירה מערכת הספירות והפרשנות למעשה בראשית, כוללת "עשריות" (כלומר עשר ספירות).

הגישה הרציונלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי הגישה הרציונלית טענו שמעשה בראשית משמעותו הדברים שהתרחשו בראשית העולם; כלומר תיאור חוקי הטבע, שנקבעו בראשית העולם ומתפקדים עד היום. כך הרמב"ם טען שיש ללמוד את הפיזיקה, ואת מכלול החכמות ההכשריות. תפיסה זו, גם זיהתה בעיון בחוקי הטבע, התפעלות עצומה מגודלו ועצמתו של האל; ובכך יש אפשרות להעצים את מצוות אהבת האל ויראתו.

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי המיסטיקה התנגדו לגישה ראציונלית זו, שהפכה את "מעשה בראשית" לספרות אוניברסלית. לדעתם מעשה בראשית, כמו מעשה מרכבה, מהווה ספרות ייחודית, שהוענקה לעם ישראל; לכן ספרות זו היא ייחודית וסודית.

ההבדל בין מעשה בראשית למעשה מרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה של הפרשנות למעשה בראשית לעומת מעשה מרכבה, ביחס לדעות השונות, מראה שיש כאן מצב הפוך; בו אלו שפרשו במעשה בראשית פרשנות יותר "פשטנית", בתיאור מעשה מרכבה בחרו יותר את הפרשנות ה"אלגורית". כך הרמב"ם, ואנשי הגישה הרציונלית בעניין מעשה בראשית, מתייחסים יותר לפשט הדברים, ורואים בתיאור תהליכי הבריאה, באמת כוונה לתאר את תהליכי הבריאה, אלא שהדברים מופיעים כרמזים; כאשר הדבר מתייחס לפיזיקה. לעומת זאת המקובלים שפרשו את מעשה מרכבה בצורה יחסית פשטנית יותר, שהמרכבה היא תיאור "המרכבה של האל"; פרשו את "מעשה בראשית" בצורה אלגורית, שאין כוונתו לראשית הבריאה, אלא להשתלשלות הבריאה מהאל, ולעשר הספירות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, פרק שנים עשר: "מעשה בראשית" בספרות חז"ל - חגיגה פרק שני, מרכז זלמן שזר, תשס"ט
  • גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]