מעשר ראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-‏[1] שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו. המותן בדרך כלל ניתנת אל בן שבט לוי, אך בתקופת עזרא הסופר נקנסו הלוויים והועבר הנתינה אל הכהנים.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר במדבר פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד, נאמר:

Cquote2.svg

וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...

Cquote3.svg

הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה', הוא קדש לה' " ועוד נאמר: "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד". וכן: " כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה".

קנסו של עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קנסו של עזרא

בימי שיבת ציון מגלות בבל קנס עזרא הסופר את הלויים עקב אי-השתתפותם בעלייה לארץ ישראל. הקנס היה כי מתנת המעשר תועבר מן הלויים אל הכהנים.

מהמקורות בתלמוד בבלי, מובא שעזרא הסופר הסתמך בהטלת הקנס על העובדה שגם הכהנים הנם בני שבט לוי ונקראים כך בעשרים וארבעה מקומות בתנ"ך. גם כעשרה דורות אחרי תקופתו של עזרא הסופר נהגו להפריש מתנת מעשר אל הכהן.‏[2]

תרומת מעשר מן המעשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרומת מעשר

הלויים נדרשים להרים גם הם מהמעשר שהם מקבלים חלק לכהן, וחלק זה נקרא "תרומת מעשר": "וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (במדבר יח כה) המעשר הראשון אמנם ניתן ללויים אך הוא חולין גמור ומותר לכל אדם לאוכלו ברשות בעליו הלוי, אמנם חלק ה"מעשר מן המעשר" נחשב כ"קודש" ונקראת "תרומה" וכל דיני תרומה חלים עליו.

מעשר ראשון בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות נפרש רק באופן סמלי (הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה") ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר (מעשר מתוך המעשר = אחוז אחד מסך הפירות)[דרוש מקור].

יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעריצים הנתינה אל כהן מוחזק -שחזקתו כבן שבט לוי מבוסס יותר מאשר לסתם לוי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]