מע'אר

ערך זה עוסק במועצה מקומית בגליל. אם התכוונתם לכפר ערבי בשפלה שהתקיים עד למלחמת העצמאות, ראו מע'אר (השפלה).

מע'אר
שם בערבית	المغار
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
גובה ממוצע	‎231‏ מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	20,650 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.5%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	1,042 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	19,810 דונם
מע'אר
דירוג חברתי-כלכלי	3 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3874
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 20.6%   ערבים-נוצרים: 21.4%   דרוזים: 58%   אחרים: 7.105427357601E-15% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 10.2% גילאי 5 - 9 10.6% גילאי 10 - 14 11.2% גילאי 15 - 19 11.3% גילאי 20 - 29 17.7% גילאי 30 - 44 20.2% גילאי 45 - 59 12.6% גילאי 60 - 64 2.0% גילאי 65 ומעלה 4.2% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 9 –       יסודיים 6 –       על-יסודיים 7 תלמידים 5,004 –       יסודיים 2,687 –       על-יסודיים 2,317 מספר כיתות 187 ממוצע תלמידים לכיתה 27 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל מע'אר באתר הלמ"ס

מֻעָ'אר (בערבית: المغار, תעתיק חופשי: מגאר/מראר) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956‏‏.

היסטוריה

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית והביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" ניתן ליישוב בשל המערות הרבות בו^{[דרושה הבהרה]}.

הדרוזים היוו שני שליש מהתושבים עד 1852 והשליש הנותר - נוצרים ומוסלמים^{[דרושה הבהרה]}. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. אין הרבה עתיקות במע'אר מלבד מערות ישנות וחפירות בסלעים ששימשו לייצור יין ושמן. ליד מע'אר יש שכונה ישנה בת מאות שנים שנקראת "מנסורה" שעדיין נשמרות בה על העתיקות בנות מאות שנים, בסביבתה הוקמה שכונה חדשה של חיילים משוחררים מבני העדה הדרוזית.

תושבי מע'אר הצטיינו בגידול עץ הזית ולאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה קצינים בכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד היום היו מבני העדה הדרוזית, עדת הרוב. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול ביישוב בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה‏.

חיי היום־יום בין בני העדות השונות ביישוב מתנהלים לרוב על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע עדתי. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של נוצרים. חלק גדול מהצעירים הדרוזים מפנה אצבע מאשימה במצבם הכלכלי הקשה אל המדינה, וחלק אחר מאשים את ההנהגה המקומית וראשי המועצות על שלא פעלו עד היום לקידום עניין הצעירים ביישוב^{[דרוש מקור]}.

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

בתודעה הישראלית מע'אר נתפסת בעיני רבים בעיקר כמקום מושבו של עזאם עזאם.  

אוכלוסייה

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-4,500 תושבים, שני שליש דרוזים ושליש נוצרים ומוסלמים‏. אחוז הדרוזים ביישוב לעומת הנוצרים והמוסלמים נמצא בירידה מתמדת.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים במע'אר 20,650 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 65.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 4,401 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

אקלים

מע'אר שוכן בגובה 0 עד 350 מטר מעל פני הים, והשכונות החדשות מגיעות עד 400 מטר. אקלימו של היישוב הוא אקלים הבקעה, שנבע מהשבר הסורי-אפריקני ונחשב לאקלים חם יחסית בישראל. בקיץ חם מאוד, עם אחוזי לחות גבוהים המושפעים מהכנרת, ובחורף יחסית נעים ולא קר מדי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מע'אר בוויקישיתוף

• אריאנה מלמד, מע'אר: היסטוריה מתחת לאף, באתר ynet‏, 31 במרץ 2003
• שכיב סאלח, ‏מע'אר – אנטומיה של כפר מעורב, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 94-75
  • יוסף סטפנסקי, ‏מע'אר – גילויים ארכאולוגיים, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 171-169

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°53′26″N 35°24′29″E}