מע'ת
במיתולוגיה המצרית, מע'ת (גם: מועת, מאיית) הייתה אלת הצדק, החוק והאמת.
מע'ת נולדה כאשר אל האוויר, שו, הפריד בין נוט אלת השמים, וגב אל האדמה. מהריק שנוצר ביניהם נוצרה נוצה לבנה וקלילה, שהייתה מע'ת. היא נחשבה לזו המשליטה סדר בכאוס, ובגרסאות קדומות יותר הייתה אחת מיוצרי היקום המצרי.
המקביל הזכרי של מע'ת הוא תחות, אל החוכמה והשירה, בעל ראשה של ציפור האיביס.
חוקיה של מע'ת [עריכה]
רוב החינוך והתרבות המצרית הקדומה התבססו על מספר חוקים ואמות מוסר, שנקבעו על ידי מע'ת. בתקופת מצרים העתיקה, הפרעה המכהן היה נחשב לדוברה של מע'ת, שכביכול הייתה קיימת בלבו כל הזמן, והכתיבה דרך פיו את חוקיה וכלליה, לכן כל צו שלו נחשב לצו מפיה של מע'ת, שאין עליו עוררין.
בתקופת מצרים התלמיית שולבו החוקים ההלניסטיים באלה של המצרים, ולכן הושפעו רבות מחוקיה של האלה מע'ת.
תפקידה בפולחן המוות המצרי [עריכה]
לפי ספר המתים המצרי, כל נשמה שהייתה מגיעה לתחום שיפוטו של אוזיריס, אל המתים, הייתה מוסרת את לבה לשקילה על מאזניים, כאשר בכף המאזניים השנייה נחה נוצת האמת – סמלה-נציגתה של מע'ת. אם הלב היה שווה במשקלו לנוצה, היה זה סימן כי היא טהורה מחטאים ורשאית להמשיך לעולם הבא; אך אם הלב היה כבד יותר מהנוצה, הוא היה נטרף על ידי המפלצת אמות (גם- עמית), והנשמה הייתה נידונה לשכחה נצחית.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי |
אוזיריס • איזיס • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפפ • אפיס • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בסתת • באט • בס • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • חפרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדט • נו • נוט • נחבת • ניית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סופדו • סחמט • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנוט |
    |
| אתרים מיתולוגיים | ||
| כתבים דתיים |
אמדואט • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים |
|
| פולחן |
מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים |
|
