מפגש ראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סצנה של מגע ראשון בין חייזרים לבין בני אדם, כפי שהיא מתוארת ביצירות מדע בדיוני מוקדמות רבות.

מפגש ראשון או מגע ראשוןאנגלית: First contact) הוא מונח המשותף ליצירות מדע בדיוני, המתייחס למפגש הראשון שבין אדם לבין חיים מחוץ לכדור הארץ, או כל מפגש ראשון בין כל שני גזעים תבוניים, האחד עם השני.

נושא זה מאפשר לכותבי מדע בדיוני לחקור נושאים כגון שנאת זרים, טרנסצנדנטליזם, ובלשנות בסיסית על ידי התאמת הנושא האנתרופולוגי של הקשר הראשון לתרבויות חוצנים. המושג "מגע ראשון" מתרחב לתחומי פילוסופיה, במיוחד כאשר דנים כיצד המין האנושי יגיב לאירועים כאלה בהקשר של עולם אמיתי.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה העיקרית של סוגת המפגש הראשון מתייחסת למקום המפגש. יש 3 אפשרויות למפגש: על כדור הארץ, על "כוכב הבית" של החוצנים, או כל אפשרות שאינה שתי הראשונות. החלוקה המשנית היא טיב היחסים בין האנושות לחוצנים, עוין/לא עוין. משתי החלוקות האלו נגזרת העלילה של סיפור המפגש.

מפגש על כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש עוין על כדור הארץ או פלישה מהחלל הוא נושא עיקרי ושכיח. אחת היצירות המוקדמות בתחום היא מלחמת העולמות של הרברט ג'ורג' ולס, שיצאה לאור ב-1898, והמתארת פלישה של חוצנים ממאדים וניסיון לכבוש את כדור הארץ. החוצנים תוארו כבעלי עליונות טכנולוגית מכרעת על האנושות, אך מובסים לבסוף על ידי חיידקים. ולס לא הסביר כיצד תרבות מתקדמת טכנולוגית אינה מודעת לנגיפים ולחיסונים שכבר היו מוכרים בתקופתו. שתי יצירות בולטות של מפגש ראשון עוין ופלישה לכדור הארץ הן מדרך רגל של לארי ניבן וג'רי פורנל (1985), וסדרת "מלחמת הפורמיקים" של אורסון סקוט קארד (2012-2014). ביצירות אלו שמו הסופרים דגש על הצד המדעי-טכני של ההתמודדות עם החוצנים, כמו גם על החוצנים עצמם - צורתם, התנהגותם ותרבותם.

מפגש שאינו עוין, מודגם ביצירתו של ארתור סי. קלארק קץ הילדות. גם ביצירה זו מתוארים חוצנים הנהנים מעליונות טכנולוגית, אך הם מנצלים עליונות זו על מנת לחנך את האנושות ולהטמיע בה מנהגים מוסריים יותר.

מפגש על כוכב בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגיה העיקרית במפגש ראשון עם חוצנים על כוכב הבית שלהם היא שאלת העוינות. שאלה זו קריטית לדרך הפעולה בה יבחרו נציגי האנושות במפגש. ישנן דוגמאות רבות לעלילות מפגש כזה, להלן כמה בולטות מהן:

  • נאהבים מאת פיליפ חוזה פארמר (1952) - החוצנים נחותים טכנולוגית, אינם עוינים אך גם לא תמימים. נציגי האנושות מתכננים את השמדתם והשתלטות על הכוכב.
  • הקיסם בעינו של אלוהים מאת לארי ניבן וג'רי פורנל (1974) - החוצנים עליונים טכנולוגית, אינם עוינים אך עליונותם מהווה סכנה קיומית פוטנציאלית על האנושות.
  • קול למתים מאת אורסון סקוט קארד (1986) - עלילת הספר מתרחשת אמנם שנים מספר לאחר המפגש, אך עוסקת בתהליך ההיכרות שמתרחש בין החוצנים לבין האנושות, תהליך שמהווה במידה רבה את מהות המפגש הראשון. החוצנים, הנקראים פקיניוס, נחותים טכנולוגית מהאנושות ואינם עוינים אך מהווים סכנה ביולוגית בהיותם נשאים של נגיף קטלני.
  • ארץ לא נודעת מאת קוני ויליס (1994). החוצנים נחותים טכנולוגית ואינם עוינים, ומהווים רק רקע לעלילה שלחלוטין עוסקת בגיבוריה האנושיים.
  • הסתברות לבנה מאת ננסי קרס (2000) - החוצנים נחותים טכנולוגית, נציגי האנושות מסייעים להם להתגבר על בעיותיהם.

בשלושת הדוגמאות האחרונות, קול למתים, ארץ לא נודעת והסתברות לבנה, התייחסות ניכרת לאופנות העוסקות בסוגיות כגון סביבתנות, שימור על כל הנושאים הקשורים אליו, מגדר ועוד. המחברים משתמשים בעלילה על מנת לבחון תוצאות אפשריות של גישות בתחומים אלו.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה מוקדמת של הנושא: "מלחמת העולמות" מאת ה.ג. ולס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Encyclopedia of Extraterrestrial Encounters" by Ronald Story (2001) ISBN 0-451-20424-7(It was the result of a collaborative Extraterrestrial Encyclopedia Project (ETEP); excerpts online)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]