מפוצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפוצ'ה. תצלום משנת 1897
אשה משבט המפוצ'ה, צולם בשנת 1890 בקירוב

מפוצ'המפודונג: Mapudungun) הוא שמם של תושביה הילידים של מרכז צ'ילה ודרומה, וכן דרום ארגנטינה. פירוש השם בשפת המפודונג הוא הלחם של "עם" או "אנשים" (צ'ה) ו"של הארץ" (מפו), כלומר "אנשי הארץ".

בני המפוצ'ה כונו גם "אראוקאנים" (Araucanians) בפי הספרדים, אולם כיום כינוי זה נחשב לפוגעני בעיני בני המפוצ'ה, ו"מפוצ'ה" הוא הכינוי המועדף עליהם ואשר מקובל בשיח הצ'יליאני והארגנטינאי כאחד. מקור השם "אראוקונים" הוא בשם המקום "אראקו" בשפת המפודונג שפירושו "מים של טיט", ולא במילה "מורד" (arauco) בשפת הקצ'ואה, כפי שמקובל לחשוב.

בני המפוצ'ה היו חקלאים וארגונם החברתי התבסס על משפחות שהונהגו בידי "לונקו" (lonko), מנהיג שבטי. בזמן מלחמה היו מתאגדים בני המפוצ'ה ליחידות גדולות יותר מהארגון המשפחתי-שבטי של ימי השגרה, ובוחרים להם טוקי (toqui; "נושא גרזן") כמנהיגם הצבאי.

בני המפוצ'ה הם קבוצה מגוונת מבחינה אתנית, הכוללת מספר קבוצות החולקות מבנה חברתי, דתי וכלכלי משותף, כמו גם מורשת לשונית משותפת. מכיוון שכך עשוי המונח "מפוצ'ה" לשמש הן לציון כלל בני הפיקונצ'ס (Picunches), אוליצ'ס (Huilliches) והמפוצ'ס (Mapuches), והן לבני המפוצ'ס בלבד.

השפעתם של בני המפוצ'ה השתרעה מנהר אקונקאגוואה (Aconcagua) ועד למישורי הפמפס הארגנטינאיים. כיום הם מתגוררים במחוז התשיעי של ארוקאניה (Araucanía), בעמקים בין הנהרות של איטאטה (Itata) וטולטן (Toltén). בני האאוניקנק (Aonikenk) הצפוניים, להם קרא פרדיננד מגלן "פטגונים", היו קבוצה אתנית שנמצאו בקשר עם בני המפוצ'ה, ואשר אימצו את שפתם וחלק ממנהגיהם. כיום הם קרויים טאואלצ'ה (Tehuelche).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Latinamerican countries.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא אמריקה הלטינית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.