מפלגת אל-ע'ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפלגת אל-ע'דערבית: حزب الغد) שפירוש שמה מפלגת המחר, היא מפלגה במצרים, שזכתה בהיתר מפלגתי בשנת 2004. רוב מיסדי המפלגה הינם חברים לשעבר במפלגת אל-ופד החדשה ובהם חברי הפרלמנט ד"ר אימן נור ומוחמד פריד קחמיס שהינם הוגי רעיון המפלגה.

מייסד מפלגת אל-ע'ד, ד"ר אימן נור, הינו עורך דין מצליח שהחל את דרכו הפוליטית ב-1984 ככתב בעיתון של מפלגת אל-וופד. ב-1995 הוא נכנס לפרלמנט ושוב נבחר ב-2000. ב-2001 לאחר פטירתו של מנהיג המפלגה, פואד סראג אל-דין, נוצרו חילוקי דעות בינו ובין היושב ראש החדש של המפלגה נואמן גומאא שהוביל לפרישתו והקמת מפלגת אל-ע'ד. בנובמבר 2004, באסיפה הראשונה של המפלגה, נבחר נור ליושב ראש המפלגה.

המפלגה מעונינת להצטייר כקול צעיר של דור ליברלי של פוליטיקאים וכלכלנים, ואכן גילם של מרבית חברי המפלגה הינו צעיר מ-45. כמו כן, 37% ממיסדי המפלגה הינן נשים עמן נמנת הד"ר מונה מכרם עביד (منى مكرم عبيد), שהינה האישה הקופטית הראשונה המחזיקה בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה. בינואר 2005 החלה המפלגה להוציא עיתון.

מצע המפלגה שם דגש רב על זכויות אדם ומתרכז במציאת פתרון לעוני ולבעיות היומיומית של האזרחים.

מאבק חזב אל-ע'ד להכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ביולי 2003 הגישה המפלגה בקשה להיתר חוקי מ הוועדה לענייני מפלגות. אולם בקשה זו נדחתה בטענה שמצעה לא ייחודי. נור ערער על ההחלטה ב בית הדין המנהלי ולאחר מספר שימועים נקבע תאריך פסק הדין למאי אותה שנה. אולם פסק הדין נדחה שלושה פעם, בפעם הראשונה ל-25 בספטמבר, בפעם השנייה בעקבות העדרותם של שלושה מתוך שמונה המושבעים שביניהם חברי המפלגה הלאומית הדמוקרטית, ושוב עקב העדרות מכוונת נוספת של חמישה מתוך שמונה המושבעים. כך שרק ב-6 בנובמבר הוכרז פסק הדין שלא התיר את הקמת המפלגה. במבקביל לערעור בבית הדין המנהלתי, הגיש נור שלוש בקשות נוספות להכרה במפלגתו מהועדה לעיניי מפלגות, כשבכל פעם הוא משנה לצורך כך את שם המפלגה. ב-27 באוקטובר 2004, אישרה הוועדה לעיניי מפלגות את היתר הקמת המפלגה. לאור הישג זה, הביע נור את תקוותו שגם מפלגת אל-וסט שעדין לא זכתה בהיתר הקמה, תזכה בהכרה הרישמית בעתיד הקרוב.

מעצרו של נור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בינואר 2005 נעצר נור באשמת זיוף יפויי כוח לייסוד מפלגתו, האשמות שהוכחשו על ידו. מעצר זה שנתפס כמעצר פוליטי, גרר מחאות בתוך מצרים ומגורמי חוץ. במרץ שוחרר נור בעקבות התערבות של איגוד של פרלמנטרים אירופאים היושב בקהיר בנוסף על לחץ אמרקיאי. הוא הספיק להתכונן במשך 18 יום לבחירות הראשונות לנשיאות שכללו מספר מועמדים. נור שהגיע במקום השני בבחירות לנשיאות אחרי מובארכ, השיג על פי הממשלה 7% מהקולות, אולם משקיפים עצמאים סבורים שמדובר בכ-13% מהקולות. אך הוא נשפט שוב ב-24.12.2005 בפני בית משפט אזרחי בקהיר וכעת נידון לחמש שנות מאסר.

נור המשיך בפעילותו הפוליטית גם מתוך כותלי בית הכלא. הוא התרכז בכתיבת ביקורת על הממשל ופרסום היחס הקשה שנהגו בו. אולם, בעקבות מעצרו נוצר פילוג בשורות המפלגה שהוביל לעלייתו של יריבו הפוליטי מוסטפא מוסא ליו"ר המפלגה. בנובמבר 2008 פרצו תגרות בין אנשיו של נור לבין אנשיו של מוסא שהובילו לשרפת מטה המפלגה.

במרץ 2008 דחה בית הדין המנהלי את ערעורו של נור, וסירב לשחררו מהכלא מסיבות בריאותיות. אולם ב-18 בפברואר 2009 שחרר משרד הפנים את נור על רקע מצבו הבריאותי המדרדר, זאת, בהתאם להחלטת התובע הכללי. במסיבת עיתונאים שנערכה יום לאחר שחרורו הצהיר נור כי הוא ימשיך בפעילותו הפוליטית ויפעל לטיהור שמו.

לאחר שחרור של נור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמין נור וחברי המפלגה השתתפו באופן פעיל באירועים במצרים שהובילו להחלפת השלטון בשנת 2011. אמין נור אף נפצע וטופל בבית חולים. הוא גם הודיע שהוא מעוניין להשתתף בבחירות למשרת הנשיא. הוא גם הודיע שמבחינתו, תקופת הסכמי קמפ דייוויד הסתיימה.

חברי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר המפלגה- אימן נור (أيمن عبد العزيز نور).

דובר המפלגה- רגב הלאל חמידה (رجب هلال حميدة).

סגן יו"ר המפלגה- ואליד ריאד חסין (وليد رياض حسين).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]